הפעל עצור
  • באנריםהמצביא

שיחה עם שפרה עובדת סוציאלית בארגון יד לאחים
שיחה עם שפרה עובדת סוציאלית בארגון יד לאחים (הגדל)
שיחה עם שפרה עובדת סוציאלית בארגון יד לאחים

 

שיחה עם שפרה עובדת סוציאלית בארגון יד לאחים

 

הן כלואות פיזית ונפשית. לא תמיד מדובר בחילוץ מכפר ערבי מרוחק, אלא לפעמים ממש מתחת לאף, בערים המרכזיות. שם הן נשבות בקסמם של בני מיעוטים, ערבים מוסלמים, המשנים את התנהגותם בדיוק לאחר שכבר אין להן לאן לחזור. למה הן עושות את זה, איך ניתן למנוע את התופעה, ומה תעשה אמא שחוששת כי בתה המתבגרת עוברת את הגבולות? כל זאת ועוד בשיחה עם שפרה, עובדת סוציאלית מארגון 'יד לאחים'

 
******
פעילי 'מעייני הישועה' שעומדים בדוכן באחת הערים הגדולות מספרים שהם רואים נערות יהודיות צעירות עולות על רכבים של ערבים ונוסעות איתם לכפרים. קשה לנו להבין למה הן עושות את זה. את יכולה להכניס אותנו קצת לראש שלהן?

"אלו נשים ונערות שמגיעות מרקע של מצוקה. המצוקה המרכזית היא מצוקה רגשית, שיכולה להופיע מכל מיני סיבות. יש נערות שחוו אלימות בילדותן או שהיו עדות לאלימות בין הורים. בנות רבות הן 'הכבשה השחורה' של הבית: מאז ומתמיד לא היה להן מקום מבחינה רגשית בבית, והן חוו חוסר הבנה, חוסר אהבה ושייכות בילדותן ובבגרותן. לצערנו, אצל נערות אלו הביטחון  והדימוי העצמי מעורערים. ישנן בנות שמגיעות מרקע סוציו-אקונומי נמוך: לכל החברות בכיתה שלהן יש טלפון דור שלישי ובגדים חדשים, ולהן אין. לנערות ולנשים אלו מתחברים אותם בני מיעוטים המחפשים בילוי ופורקן אותו אינם יכולים למצוא בחברה הערבית המסורתית בה קיים טאבו על עניין זה".

 

הן לא מבינות את הסכנה?

"בהתחלה יש הרבה הכחשה. הן אומרות לעצמן: 'לי זה לא יקרה', 'הוא לא כמו כולם', ו'למה אתם גזענים'. הנערות בדרך כלל לא מבינות את המשמעות של קשר עם בן מיעוטים.כרגע נחמד להן וטוב להן, הבחורים מפנקים אותן, קונים להן דברים, הן מסתובבות במכוניות פאר והחיים האפורים שהיו להן נצבעים בוורוד משכר ומשקר".

 

אז איך ביד לאחים מונעים ומסבירים לבנות תמימות את מה שעלול לקרות להן?

"אנחנו נותנים הרצאות בבתי-ספר ובמסגרות המיועדות לנערות במצוקה. ישנו שיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה. בדרך כלל אנחנו מביאים להרצאה בחורה שיצאה מקשר בעייתי עם בן מיעוטים,  המספרת את הסיפור האישי שלה – מהשלבים הוורודים, דרך הקשיים והפחד ועד לניתוק הקשר שלווה במהלך דרמטי של הצלה, וכן עו"ס שמספרת על התופעה וכיצד אפשר למנוע אותה".

 

על איזה כמויות של נשים מדובר?

"מגיעות אלינו למעלה ממאה פניות בחודש. התופעה, לצערנו, הולכת ומתרחבת. ואנחנו יודעים שמה שמגיע אלינו הוא טיפה מן הים".

 

מדובר רק בבנות עם הרקע הקשה שתיארת או שיש גם בנות מ"בית טוב"?

"לעיתים מגיעים אלינו סיפורים על נערות מבתים טובים אבל כשחופרים קצת לעומק, רואים שיש שם קשיים. לנערה שיש לה קשר טוב עם ההורים וביטחון עצמי גבוה אין שום סיבה בעולם שתצא עם בחור בן עם אויב, זאת אומרת שיש כאן משהו נפשי ולא רק חוסר הבנה.

 

מלחמת השחרור
אני מבקשת משפרה לספר על החילוץ כי תמיד זה נשמע החלק המעניין שבסיפור, משהו הרואי, אך שפרה לא אוהבת לדבר על החילוץ. רוב העבודה שלנו נעשית דווקא לאחריו.
החילוץ נעשה בתיאום מלא עם הרשויות, הצבא, המשטרה ומחלקות הרווחה. ולא תמיד מדובר בכפר ערבי מרוחק. לעתים קרובות האישה או הנערה כלואה בדירה במרכז חיפה או תל-אביב.
"יש בנות שלא צריך לחלץ אותן פיזית, אלא לחלץ אותן נפשית", מסבירה שפרה. "יכולה להגיע אישה מוכה שהמשפחה היהודית שלה ניתקה איתה את הקשר והיא סובלת מאלימות פיזית, נפשית וכלכלית, וכך גם ילדיה, אך היא לא מסוגלת להרים את עצמה ולנתק את הקשר. גם בגלל 'תסמונת האישה המוכה', וגם מעבר לזה: קשה לאישה במצוקה כה גדולה למצוא קצה חוט כדי לצאת מהמעגל הזה".

 

לאיזה עזרה זקוקה הניצולה?

אנחנו נותנים סיוע בשכר דירה ועזרה במחיה וכלכלה לתקופה של שלושה חודשים עד שנה. בנוסף, אנחנו מְמַמנים עורכי דין מהשורה הראשונה. אם יש אישה שזקוקה לייצוג משפטי חזק או ילד יהודי שצריך להילחם עליו – גם אם אין כרגע כסף, הרב ליפשיץ, יו"ר הארגון יורה לקחת את עורך הדין הטוב ביותר ויתמודד לאחר מכן עם ההשלכות הכספיות.
"זו ממש הצלה לבנות האלו, כי אין אף אחד שיעזור להן. כמובן, מלבד העזרה הטכנית ישנה התמיכה הנפשית. אנחנו עוזרים להן לסדר את הילדים במוסדות חינוך טובים, ולפעמים צריך לדבר עם צוות בית-הספר שיסכים לקלוט ילדים עם רקע משפחתי כה מורכב. מי שמעוניינת – אנחנו מחברים לה משפחה מלווה, משפחה שמזמינה אותה לשבתות ולחגים ונמצאת איתה בקשר יומיומי".

 

מה אמא שיש לה בת בגיל ההתבגרות צריכה לעשות כדי לשמור עליה?

"בדרך כלל זה לא נוחת כרעם ביום בהיר. בית שיש בו תקשורת, הבנה ודיבור, כשההורים מקבלים את הילד שלהם ואוהבים אותו בלי תנאים, ואין פאניקה סביב משברים של גיל ההתבגרות – אז הסיכויים שיהיו הפתעות הם מעטים. צריך לשים לב מה קורה עם הבת. לראות אם היא נעלמת להרבה שעות ולא יודעים לאן, חוזרת עם כל מיני בגדים חדשים, בשמים, פלאפון חדש. כל אלו הם סימנים שיכולים להדליק נורות אזהרה.
"חשוב להדגיש, שאם הורים מגלים שאכן לבתם יש קשר כזה, אסור להגיב בקיצוניות או בכעס. לא לזרוק אותה מהבית. זו לעיתים התגובה הספונטנית אך זה הדבר הכי גרוע כי אז הם שולחים אותה היישר לזרועותיו. אני לא אומרת שלא צריך להציב גבולות, אבל צריך להשקיע הרבה מחשבה איך מציבים את הגבולות, כי זמן המשבר עצמו הוא לא תמיד זמן מתאים להיות קשוחים. צריך לבוא עם הרבה אהבה, ולהתייעץ עם אנשי מקצוע".

 

איך אתן, כעובדות סוציאליות, מטפלות בנערות?

"כשאנחנו מקבלים מקרה כזה הכי חשוב לנו ליצור יחסי אמון עם הנערה, לקבל אותה כמו היא. אנחנו לא מטיפות מוסר, ומשתדלות להימנע משיפוטיות – כדי לאפשר לנערה להביא את כל ההתלבטויות שלה, את כל הכעסים. ורק כשמקבלים בפתיחות, בלי תנאים ועם הרבה אהבה, לאט לאט היא יכולה לקבל כוח לעזוב את הקשר הזה.
שעות העבודה ב"יד לאחים" הן בהחלט לא משמונה עד ארבע. אנחנו שמונה עובדות סוציאליות שמטפלות בפניות של הבנות.מוקד החרום שלנו פעיל, 24 שעות ביממה. אלו בנות שאין להן אף אחד. במרבית המקרים המשפחה ניתקה איתן את הקשר ולכן קשה להן לנתק את הקשר עם הבחור.
"לא מזמן טיפלתי בבחורה שאיבדה את אביה בנסיבות טרגיות ולא הסתדרה עם אמה. היא עבדה כמלצרית, ושם פגשה בחור ערבי משתף פעולה שהתגורר בקרבתה. אותה בחורה תיארה את תחילת הקשר כורוד ואחרי חצי שנה, היא עברה לגור איתו. אז התחילה אלימות נפשית: הוא עקב אחריה, בדק עם מי היא מדברת והגביל אותה בזמני יציאה מהבית. האלימות הפכה להיות, בשלב מסוים, גם אלימות פיזית. היא נכנסה להריון, בגיל 19, וילדה ילד אחד.
"צריך להבין, אומרת שפרה, "שבאותן שנים היא הייתה חסרת אונים. היא הסתירה את מצוקתה ופחדה להגיש  תלונה במשטרה מחשש שהאלימות תגבר.
"אותה בחורה עשתה את החישוב שאומנם היא חוטפת מכות, אבל לילדים שלה יש מיטה ואוכל, אז עדיף לה, כך היא חשבה, להמשיך לסבול.
"לאט לאט המצב החמיר.. היא עזבה אותו, ועברה לגור אצל אמהּ, אבל האיומים הפכו להיות חמורים יותר, הוא היה מחכה לה עם סכין בשיחים מתחת לבית. ואז, היא שמעה מחברה בעבודה על 'יד לאחים'. היא פנתה אלינו, ואנחנו עזרנו לה לברוח ולהגיע לדירת מסתור.
"תוך שבועיים ארגנו הכל: שכרנו לה דירה, כמובן, שכרנו לה עו"ד שמייצג אותה עד היום.יום לפני שעזבה היא הגישה נגדו תלונה במשטרה והוא נעצר ונכלא למספר חודשים. כך יכלה לפתוח דף חדש בעיר אחרת. כשהוא השתחרר מהכלא, הוא חיפש אותה הרבה. אבל אז המשטרה הייתה מעורבת, ולה כבר היה מקום אחר להיות בו. הפחד לא נעלם מייד. לנשים שחוו איום על חייהן לוקח זמן עד שהן רוחשות בטחון בעצמן ובסביבה".
לסיום, אני רוצה לפנות אליכם הקוראים, משפחות המעוניינת לאמץ בנות ניצולות, להיות להן לאוזן קשבת ופינה חמה,
נשמח אם תפנו אלינו:

                                                     

                                         "יד לאחים" 1-800-620-640 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100