הפעל עצור
  • לא מוותרים

לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"

        


הלכות החודש - חשון  

לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ“ל
[ההלכות בתוך סוגרים מרובעים הן כפי דעת הרמ“א וכמנהג אשכנז]

המולד:  יום שלישי שעה 5 בבוקר ו-51 דקות ו-10 חלקים
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: ליל רביעי אור לח' בחשון
.
סוף זמן קידוש לבנה:   ליל שלישי אור לי"ד בחשון

ערבית:
קודם ערבית אומרים הספרדים ”ברכי נפשי“ (תהילים קד). בעמידה אומרים“ יעלה ויבא“. ואם שכח בלילה ונזכר קודם שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר, ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“ אינו חוזר. בברכת המזון אומרים ”יעלה ויבא“, ואם שכח (בין ביום ובין בלילה) ונזכר לפני שהתחיל ברכת ”האל אבינו“, אומר: ”ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזיכרון“ בלא שם ומלכות. [ולמנהג האשכנזים יש לומר בשם ומלכות]. ואם כבר התחיל ברכת ”האל אבינו“ אינו חוזר.

שחרית : אחרי פרשת התמיד אומרים ”ובראשי חודשיכם“. בתפילת העמידה אומרים "יעלה ויבא“. אם שכח ונזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ד‘“, אומר במקום שנזכר; ואם כבר אמר ”ברוך אתה ד‘“, יסיים את הברכה, אם עדיין לא התחיל ”מודים“, יאמר שם ”יעלה ויבוא“ ואם כבר התחיל מודים“, חוזר ל“רצה“. ואם סיים תפילתו (דהיינו שכבר אמר פסוק ”יהיו לרצון“), חוזר לראש התפילה. וגם אם הוא מסופק אם אמר ”יעלה ויבא“ חוזר לראש (ויש הסוברים שבספק אינו חוזר). אחר העמידה אומרים חצי הלל בלא ברכה [והאשכנזים נוהגים לברך] קדיש תתקבל. שיר של יום. ומוציאים ספר תורה וקוראים ארבעה קרואים, כנהוג בראש חדש.
 
מוסף: מתפללים מוסף של ראש חדש, ומוסיפים: "ולכפרת פשע". מי שהיה לבוש תפילין ושמע קדושה של מוסף, יסיר ג‘ כריכות מן האצבע ויזיז התפילין של ראש ממקומם, ויענה עימהם.
מרבים בסעודה בראש חדש. כמו כן יש נוהגים שלא להסתפר וליטול ציפורנים ביום זה, וכל אחד יעשה כמנהג אבותיו.
מנחה: בעמידה אומרים ”יעלה ויבא“, והדינים כמו בשחרית.

 


  דיני ברכת הלבנה

 

אחרי שעברו שבעה ימים מן המולד [ולמנהג חלק מהאשכנזים אחרי שעברו שלשה ימים] מתחיל זמן קידוש לבנה“, ואומרים את הנוסח המודפס בסידורים.
אין מקדשים ביום וכן לא בליל שבת וחג, ומצווה מן המובחר לקדש בציבור, אך אם יש חשש שיעבור זמנה יכול לקדש ביחידות.
ברכת קידוש לבנה נאמרת בעמידה מתחת כיפת השמים ולא מתחת לגג.
אחר הברכה נוהגים לשמוח בריקודים. אין מקדשים אלא אם כן נראית הלבנה בברור.
יש המהדרים לקדש את הלבנה במוצאי שבת, ואולם אם יש חשש שיהיו ימים מעוננים אין להתאחר. ומכל מקום אין לקדש אחרי שעברו חמישה עשר יום מן המולד. ובדיעבד יכול לקדש בלא הזכרת שם ומלכות עד היום השישה עשר.
[יש נוהגים לומר ”עלינו לשבח“ אחרי קידוש לבנה. שלא יראה כאילו אנו נותנים כבוד ללבנה].



יום חמישי - ט‘ במרחשון תענית חמישי:
  [נוהגים כמו ביום שני. ואומרים הסליחות המיוחדות ליום חמישי. ואם אין עשרה מתענים, אומרים ”תפלת צבור“ במקום ”תענית צבור“, וכן אין אומרים ”הקדשנו צום“ אלא ”הקדשנו תפלה“].


שבת קדש פרשת לך לך - י"א במרחשון: מפטירים: “למה תאמר יעקב“ (ישעיה מ, כז) עד ”בקדוש ישראל תתהלל” (מא, טז).

יום שני - י“ג במרחשון תענית שני תנינא: [נוהגים כבשני וחמישי הנ“ל. ואם אין עשרה מתענים אין אומרים ”צום שני חמישי ושני“ אלא ”תפילת שני חמישי ושני“].


שבת קדש פרשת וירא - י“ח במרחשון: מפטירים ”ואישה אחת“ (מלכים ב ד, א) עד ”ותאמר שלום, (פסוק כג). [והאשכנזים ממשיכים עד ”ותשא את בנה ותצא“] (פסוק לז).

יום רביעי - כ“ב במרחשון: מיום זה ואילך, אין צריך לחזור כשנסתפק אם אמר ”משיב הרוח ומוריד הגשם“, אפילו אם אינו אומר בימות הקיץ מוריד הטל (כי הרגיל לומר מוריד הטל, אינו חוזר כלל כשלא אמר מוריד הגשם).


שבת מברכים
פרשת חיי שרה - כ“ה במרחשון:
 מפטירים: ”והמלך דוד זקן“ (מלכים א, א) עד ”יחי אדוני המלך דוד לעולם“ (פסוק לא).
 
מברכים החודש: ראש חודש כסלו יהיה ביום חמישי, ומולדו ”יום רביעי שעה 6 אחה"צ ו35- דקות ו-11 חלקים. [אין אומרים ”אב הרחמים“ והזכרת נשמות].

יום רביעי - כ“ט במרחשון ער“ח כסלו: יש נוהגים להתענות ביום זה [ואומרים תפילת יום כיפור קטן במנחה] ואין אומרים תחנון במנחה.

יום חמישי - ל' במרחשון - א' דר"ח כסלו: נוהגים כרגיל בכל ראש חודש, ומוסיפים במוסף: "ולכפרת פשע".



  ידיעון
שמות החודש
מרחשון - משום שבחודש זה אין חגים, וכן משום שהיה בו המבול. ’מר‘ פירושו גם טיפה (”הן גויים כמר מדלי“)

וגם אחד מכלי החפירה נקרא ’מר‘ שבחודש זה יורדות טיפות הגשם הראשונות, ומתחילה עונת החרישה בשדה.
בול - שם זה מוזכר במלכים א‘ פרק ו‘, וטעמו: א. מלשון מבול ב. מלשון יבול: שבחודש זה מתחילה הזריעה והחרישה.

מזלו

מזל החודש הוא עקרב, והוא מרמז שהעולם צמא למים כמו שהעקרב צמא לו.

יום פטירת רחל אמנו

י“א במרחשון הוא יום פטירת רחל אמנו ע“ה, שמקום קבורתה בבית לחם, והוא מקום תפילה אליו נוהרים

המוני בית ישראל להשתטח שם, להתפלל ולעורר זכותה על הכלל ועל הפרט.
זכותה תגן עלינו



 

  לוח השמיטה

במדור זה הננו מפרסמים בעז"ה מדי חודש בחדשו רשימת פירות, ירקות וקטניות שיש עליהם דיני שביעית, ועל אלה שאינם מזדקקים להיתר המכירה להזהר בהם:

פירות
הפירות דלהלן שיופיעו בשוק בחודשים אלו אם הם מתוצרת ישראל מותרים באכילה, אך יש לנהוג בהם קדושת שביעית (יש מחמירים כדעת ה"חזון איש" שגם אם הם של גויים יש בהם קדושה):

• אבוקדו • אגוז פקאן • אגס • אנונה • אפרסמון • אשכולית • גויבה • גודגדן • דובדבן • זית • חבוש • חרוב • לימון • מנדרינה • ענבים • פטל • פיטנגה • קלמנטינה • רימון • שקד • תאנה • תמר • תפוז • תפוח עץ.

בבננות אין קדושת שביעית מי"א בתשרי.

ירקות
להלן רשימת ירקות שיהיו מותרים באכילה בחודש חשון:

מלפפון (מה' בחשון)
צנונית (מח' בחשון)
קישוא (מג' בחשון)
חסה (מי' בחשון)

 

כוסבר (מי' בחשון)
קולורבי (מי"ח בחשון)
שעועית בתרמילים (מכ' בחשון)
בצל ירוק (מכ' בחשון)

הירקות דלהלן עדיין יש עליהם איסור ספיחין ואם הם מתוצרת ישראל אסורים באכילה:

   • אפונה • אריטשוק (קינרס חשרף) • בצל יבש • בצל ראש (חצי יבש) • גזר • גמבה • דלעת • חזרת • חציל • כרוב לבן • כרוב אדום • כרובית • כרפס (סלרי ) (שורש ועלים) • כרתי (לוף) • לפת • מלון • סלק אדום • סלק עלים • עגבניה • פטרוזיליה (שורש) • פלפל (מתוק וחריף) • פפריקה • צנון (אדום ולבן) • שום • שומר • שמיר • תות שדה • תירס • תפוח אדמה • תרד

 
קטניות
הקטניות דלהלן אם הן מתוצרת ישראל אסורין באכילה (ואם הם מתוצרת גוי מותרים, אבל לנוהגים כה"חזון איש" יש לנהג בהם קדושת שביעית):
 
• גרעינים שחורים • חיטה ומוצריה (מגידולי הארץ) • חימצה (חומוס) • חילבה • כוסבר • עדשים • פול • פופקורן • קימל • שומשום • שעורה. 

 הגידולים ברשימה דלהלן הם מתוצרת חוץ ואין מהם כל דיני שביעית:

אוכמניות • אורז • אפונה יבשה • גרעינים לבנים • זנגביל • חרדל • כוסמת • לוביה (רוביה) • סויה • סוכר • פרג • שיבולת שועל • שעועית יבשה

כל התאריכים הם על-פי "לוח הזמנים" של "המכון לחקר החקלאות על-פי התורה"

לתשומת  לב!
תאריכי ייצור השימורים בארץ מצוינים בדרך כלל בקודים בכדי לא להיכשל בקניית שימורים מתוצרת שנת השביעית יש לדעת לפענח היטב את הקודים הקוד הנהוג בארץ הוא בן 4 ספרות כאשר הספרה השמאלית מציינת את השנה ו3- הספרות שמימין מציינות את מספר הימים שבשנה.




 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100