לוח החודש - מפעל ההלכה הקיים למעלה מחמישים שנה

יוצא לאור ע"י ארגון פעילים "יד לאחים"
הלכות החודש - ניסן

       

 

 

לנוהגים בשיטת מרן המחבר זצ“ל
[ההלכות בתוך סוגרים מרובעים הן כפי דעת הרמ“א וכמנהג האשכנזים]
המולד: ליל שלישי שעה 7 בערב ו-4 דקות ו-10 חלקים.
תחילת זמן קידוש לבנה למנהג ספרד: ליל שלישי אור לח' בניסן.
סוף זמן קידוש לבנה: ליל שני אור לי"ד בניסן. ואם נאנס ולא קידש, יכול לקדש בליל פסח.

 

יום שלישי א‘ בניסן - ראש חודש: תפילת ראש חודש כרגיל. בכל חודש ניסן אין אומרים תחנון (נפילת אפים) ו“יהי רצון“ שאחרי קריאת התורה, ואין מזכירים נשמות, אבל אומרים ”אל ארך אפים“. ולמנהג הספרדים אין אומרים ”למנצח יענך” ו“תפלה לדוד“. בשבתות של חודש זה (חוץ משבת שמברכין ר“ח אייר) אין אומרים בשחרית ”אב הרחמים“. ובכל השבתות אין אומרים במנחה ”צדקתך“. מראש חודש ניסן עד י“ג בו נוהגים לקרא בתורה בכל יום אחרי תפילת שחרית, בלי ברכות התורה, בפרשת הנשיאים (פרשת נשא), וקוראים בכל יום נשיא אחד וביום י“ג קוראים מתחילת פרשת ”בהעלותך“ עד ”כן עשה את המנורה“ (יש שאינם נוהגים לקרא בתורה אלא מתוך החומש, ויש שאינם נוהגים לקרא כלל). אין מתענים בניסן אלא חתן הנוהג להתענות ביום חופתו ותענית חלום והבכורים בערב פסח. ויש מהספרדים שנוהגים להתענות גם ביום הזיכרון לאב או לאם ובערב ראש חדש אייר. וכל אלו אסורים להתענות בראש חודש.


שבת קודש פרשת ויקרא - ה‘ בניסן: מפטירים: ”עם זו יצרתי“ (ישעיה מג, כא) עד "ובישראל אתפאר". אין אומרים הזכרת

נשמות ואב הרחמים, ובמנחה אין אומרים צדקתך.

שבת קודש פרשת צו - י"ב בניסן - שבת הגדול: מפטירים "וערבה לה'" (מלאכי ג) עד הסוף, וחוזרים וקוראים פסוק אחד שלפני הפסוק האחרון: "הנה אנכי שולח לכם". ויש קהילות שקוראים הפטרת פרשת צו: "כה אמר ה'" (ירמיה ז, כא) עד "נאם ה' צבאות" (ח, ג), ומדלגים וקוראים פסוקים כב ו-כג מפרק ט. אין אומרים אב הרחמים והזכרת נשמות. ונוהגים שהרב דורש בפני הציבור בבית הכנסת בענייני הלכות חג הפסח.


במנחה: אין אומרים צדקתך.
[במנחה מפסיקים לומר "ברכי נפשי", ואומרים את ההגדה עד "לכפר על עוונותינו" (ויש שאין נוהגים לאמרה)].
במוצאי שבת אין אומרים ”ויהי נועם“ "ואתה קדוש" (ולמנהג המקובלים אומרים).


יום שני י"ד בניסן - ערב פסח: בדיקת חמץ: ביום ראשון בערב מיד לאחר צאת הכוכבים ואחרי תפילת ערבית בודקים את החמץ, ואין לעשות שום מלאכה או לאכול לפני הבדיקה, ואפילו לעסוק בתורה אסור עד שיבדוק. וכשיש שיעור קבוע אין לבטלו. בודקים לאור נר של שעווה עם פתילה אחת (ולא נר הבדלה וכן לא בפנס), ובדיעבד אם לא השיג נר שעווה יכול לבדוק בנר של חלב. ויש לבדוק את כל החדרים אפילו אם הם נקיים ביותר, ובכל מקום שעלול להימצא שם חמץ אפילו במקרה חייב לבדוק. לכן צריך לבדוק תחת המטות והארונות וכל הכלים שבבית, ואף על גג הארונות. ולא יחוס אדם על טרחתו, כי ”לפום צערא אגרא“. במיוחד יש להקפיד לבדוק בכיסי הבגדים, בתיקים ובילקוטים שהם מקומות שרגילים להכניס בתוכם חמץ.
חנויות ומשרדים וכדומה חייבים בבדיקה על ידי האחראים עליהם, וכן על השמשים לבדוק בבתי הכנסת בברכה (ויש שאינם מברכים, אלא סומכים על הברכה שברכו בביתם), אבל אינם צריכים לבטל את החמץ מאחר שאינו שלהם. לפני הבדיקה יצניע את החמץ שרוצה לאכול בערב ולמחרת בבקר. ונוהגים לפזר בבית עשרה פתיתי חמץ מלחם קשה (שלא יתפזר), ואוספם בבדיקתו ומניחם במקום שמור עד לביעור למחרת. לפני הבדיקה יברך הבודק: ”ברוך אתה ה‘ א‘ מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על ביעור חמץ“.
ויכוין בברכה על הביטול בלילה ועל השריפה וביטול ביום. ואם בני הבית או אחרים מסייעים לו בבדיקה, ישמעו הם את הברכה ויכוונו לצאת, והמברך יכווין להוציאם. ואסור לדבר בין הברכה לתחילת הבדיקה, ואם דיבר שלא בעניין הבדיקה חוזר ומברך. ועד גמר הבדיקה אין לדבר אלא לצורכי הבדיקה, אך אם דיבר - אין חוזר ומברך. אם שכח לברך, יברך כשייזכר כל זמן שלא גמר את הבדיקה.
אם בעל הבית אינו יכול לבדוק או שלא יהיה בבית בזמן הבדיקה, יעשה שליח שיבדוק במקומו ואז מברך השליח. אישה שהיא לבדה בבית חייבת לבדוק, או שתעשה שליח שיבדוק בשבילה. לאחר הבדיקה יבטל בעל הבית את כל החמץ שאינו יודע על קיומו ויאמר את הנוסח ”כל חמירא“ שנמצא בסידורים, ואם אינו מבין את פירוש המילים הארמיות, יאמר בכל לשון שהוא מבין: "כל חמץ ושאור שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא בערתיו, יבטל ויהא כעפר הארץ“.


שחרית: מקדימים לתפילת שחרית, כדי שיספיק לגמור אכילת חמץ ושריפתו בזמן. ב"איזהו מקומן" אין אומרים "יהי רצון כאלו הקרבתי תודה", ואין אומרים "מזמור לתודה" ותחנון ו"אל ארך אפים"

ולא "למנצח" (ולמנהג המקובלים אומרים "מזמור לתודה").

 

תענית בכורות 

יש בכורים שנוהגים להתענות בערב פסח. ואומרים המתענים במנחה ”עננו“, אבל לא בחזרת הש“ץ אפילו יש עשרה מתענים. (ויש הנוהגים להתענות עבור הבן הבכור כשהוא עדיין קטן). וכבר נתפשט המנהג שהבכורים משתתפים בסעודת מצווה, כגון מילה או סיום מסכת, ואוכלים מסעודה זו ועל ידי כך מותרים לאכול כל היום. אך בסעודת סיום מסכת יש לבכורים לשמוע ולהבין את הסיום, וישתדל המסיים להסביר את מה שאומר כדי שיבינו.

 

שריפת חמץ: אחרי אכילתו בבקר יבער את החמץ מרשותו וישרפנו, ואחרי השריפה יבטל את החמץ שנית, בביטול זה הרי הוא מבטל ומפקיר את כל החמץ הנמצא ברשותו, ויאמר נוסח "כל חמירא" שבשריפת חמץ ואם אינו מבין את פירוש המילים הארמיות יאמר: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו שביערתיו ושלא ביערתיו יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ".
מי שיש לו חמץ או תערובת חמץ שאינו יכול לבערם, צריך למוכרם במכירת חמץ קודם זמן איסורם, ויש לשאול לרב כיצד לנהוג במכירה ומה צריך למכור, ואל ימכור את החמץ אלא למי שמוסמך על כך על ידי רבנות מוסמכת.
אם לא שרף את החמץ בזמנו, ישרוף בשעה שיזכר. ואם מצא חמץ בחג עצמו יכסה אותו בכלי וישרפנו בלילה.
אסור לאכול מצה בערב פסח כל היום [יש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש].
ויש לזכור להפריש חלה מהמצות לפני כניסת החג.
אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחרי חצות היום, אבל מותר לעשות מלאכה לצורך יום טוב, אבל מלאכה גמורה ככיבוס ותפירת בגדים חדשים אסור אף לצורך המועד, ואף להסתפר צריך לפני חצות היום, וראוי גם ליטול ציפורניים לפני חצות, אך מותר לצחצח נעליים וכן לגהץ הבגדים אחר חצות [יש מחמירים לא לעשות מלאכה בירושלים גם קודם חצות].
יטבול במקווה טהרה בערב החג, כי "חייב אדם לטהר עצמו ברגל". נוהגים להקדים תפילת המנחה ואומרים "סדר קרבן פסח", ורבים נוהגים לאפות אחר מנחה מצות מצוה (שלש מצות עבור ליל הסדר), ויזהרו שרק גדולים יתעסקו באפיה, ואומרים בשעת האפיה הלל בלא ברכה. משעה עשירית (בערך 3:53) אסור לאכול מצה עשירה, שהיא מצה שנילושה במי פירות, וגם שאר מאכלים כגון פירות או ירקות לא ירבה באכילתם, כדי שיוכל לאכול בלילה מצה לתיאבון.
במשך שעות אחרי הצהריים מכינים ומסדרים את כל הדרוש ל"סדר", וצריך לזכור במיוחד לברור בערב החג את עלי החסה והסלרי מהתולעים המצויות בהם, כי באכילת כל תולעת עוברים בחמישה לאוין וכיום ניתן להשיג ירקות אלו מגידול מיוחד ללא תולעים. וראוי להשתמש רק בהם. ולובשים בגדים נאים.

 

זמנים נחוצים לחג הפסח

סוף זמן אכילת חמץ
בערב פסח
בשעה 10:01 בבוקר

  סוף זמן שריפת חמץ
 בערב פסח
בשעה 11.21 בבוקר

סוף זמן אכילת אפיקומן
בשעה 12:38

 

 

יום שלישי ט“ו בניסן - חג הפסח: ערבית: לפני ערבית אומרים הספרדים ”הודו לה‘“ (תהילים קז). לפני העמידה אומרים ”וידבר משה”. ערבית של יום טוב. אחרי העמידה אומרים הלל שלם, ומברכים בתחילה ”לגמור את ההלל” [והאשכנזים אומרים ”לקרא את ההלל“], ויש להיזהר שלא לדלג על שום מלה מההלל. אחרי הלל אומרים קדיש תתקבל, והספרדים אומרים ”בצאת ישראל“, קדיש, עלינו. ויש נוהגים לומר ”יגדל“. אחרי התפילה ממהרים לבא הביתה ולהתחיל מיד בעריכת הסדר (אבל שיהיה כבר לילה ודאי) בכדי שיהיו הילדים ערים בשעת אמירת ההגדה.


הדלקת הנרות: הנשים מדליקות נרות לכבוד יום טוב ומברכות ”להדליק נר של יום טוב“. (ויש שנוהגות לברך גם ברכת ”שהחיינו“). ויש לזכור שאסור להבעיר אש, רק להעביר מאש שדולקת כבר.
הלכות ומנהגי הסדר עדה עדה ומנהגה.
בק“ש שעל המיטה מברכים ברכת ”המפיל“ וקוראים פרשה ראשונה של ”קריאת שמע“, ואילו שאר הפסוקים נוהגים שלא לומר, כי ליל שימורים הוא לבני ישראל (ומי שנוהג לקרוא בכל לילה גם פרשת ”והיה אם שמוע“ ופרשת ”ויאמר“, יקראם גם בלילה זה).


שחרית: תפילת שחרית של יום טוב, אחרי ”יושב בסתר“ אומרים הספרדים ”הודו לה‘” (תהילים קז). בברכת ”יוצר אור“ אומרים הספרדים ”הכל יודוך“ ”אל אדון“ [והאשכנזים אומרים ”המאיר לארץ“ כביום חול]. לאחר חזרת הש“ץ אומרים הלל שלם בברכה. קדיש תתקבל. ומוציאים שני ספרי תורה (בשעת הוצאת הספרים אומרים י“ג מדות ו“רבונו של עולם“), בראשון קוראים חמשה קרואים בפרשת בא מ“משכו וקחו לכם“ (שמות יב,כא) עד סוף פרק יב, ואומרים חצי קדיש, וקוראים בס“ת שני למפטיר בפרשת פינחס (במדבר כח, טז) ”ובחודש הראשון“, ואומרים שוב חצי קדיש [והאשכנזים אינם אומרים]. קוראים הפטרת ”בעת ההיא“ (יהושע ה, ב) עד ”אין יוצא ואין בא“ (סוף הפרק), ומוסיפים פסוק ”ויהי ה‘ את יהושע“ (סוף פרק ו) [והאשכנזים אינם מוסיפים]. [ואומרים פיוט ”י-ה אלי“ לפני מוסף ומדלגים על המלה ”ותודה“].


מוריד הטל: לפני מוסף אומרים תיקון הטל [תפלת טל - ויש מהאשכנזים שאומרים התפילה בחזרת הש“ץ]. ופוסקים מלומר ”משיב הרוח ומוריד הגשם“, ואומרים ”מוריד הטל“.
מי ששכח ואמר ”משיב הרוח“: אם נזכר לפני שאמר ”ברוך אתה ה‘”, חוזר ל“אתה גבור“; ואם אמר ”ברוך אתה ה‘ ”, מסיים ”למדני חוקיך“ וחוזר ל“אתה גבור“; ואם סיים את הברכה (”מחיה המתים“), יחזור לראש התפילה; ואם הוא מסתפק ואינו יודע אם אמר ”משיב הרוח“ או שאמר ”מוריד הטל“, הרי עד שלושים יום הוא מוחזק שאמר ”משיב הרוח“ וחוזר לראש התפילה.
[בחזרת הש“ץ של מוסף קודם ”ותחזינה“ אומרים ”ותערב“].
מנחה: תפילה של יום טוב. קדיש תתקבל. והספרדים אומרים ”בצאת ישראל“. ”עלינו“.

 

הלכה למעשה

כשרות בפסח

הכשרת כלים
דיני הכשרת כלים מרובים הם. יש כלים שאין אפשרות להכשירם (כמו כלי חרס, חרסינה, וכדומה - אפילו אם עשויים מחומרים אלה רק בחלקם), וישנם כלים שאפשר להכשירם אולם צריך לדעת את אופני ההכשרה, לכן יש לפנות לרב מוסמך שיורה את אופני ההכשרה.
כלים שמשתמשים בהם כל ימות השנה בחמץ, אסור להשתמש בהם בפסח, משום שבלוע בהם חמץ, ועל כן מי שידו משגת ויכול לקנות מערכת כלים מיוחדת בשביל פסח הרי זה משובח. ויש לזכור שאם הכלים הם מתוצרת של גויים יש להטבילם במקוה.
אך מי שאין ידו משגת יכול להשתמש בכלי החמץ ע"י שיכשירם לפסח קודם זמן איסור הנאה מן החמץ (בשעה 11:21).

הכשרת המטבח
השיש והכיור: ראוי לכסות את השיש בפח או בשעוונית חדשה לפסח. אך יש גם אפשרות להכשירו ע“י שישפוך מים רותחים על השיש ויעביר על המים (תוך כדי רתיחתם שלא יספיקו להתקרר) ברזל מלובן באש, וכן יעשה בכיור, אולם שיש מאבן טחונה, יש לשאול שאלת חכם אם מועיל עירוי כזה.
שולחן האוכל: ראוי לנקות היטב את השולחן ולפרוס עליו מפה חדשה, אך יכול להכשירו ע“י עירוי מים רותחים (וא“צ ברזל מלובן).
מקרר: אין צריך הכשר אך ינקה היטב את כל פינות המקרר במים חמים. וראוי לכסות את האיצטבאות בצפויים מיוחדים לפסח.
מיקסר: ראוי שלא להכשירו לפסח, משום שאבק נכנס לתוך המכונה. אך אם המכונה סגורה היטב שאין חשש לזה, יכול לנקות היטב את המיקסר וישתמש בו בפסח.
מטחנה: מכונה שטוחנים בה בשר או דגים יכול לפרקה ולנקות כל חלק, להלבינו מעט ולהגעילו במים רותחים, אך ראוי שיקנה מטחנה מיוחדת לפסח.
כיריים של גז: את המבערים (שהאש בוערת עליהם) יש לנקות ולנקר היטב בחומרי ניקוי ובמים רותחים מבפנים ומבחוץ. המסגרות עליהן עומדים הסירים צריך ללבן על האש או לקנות חדשות, ומכל מקום כדאי לקנות פח מיוחד לכיסוי הגז ואז אפשר להוריד לגמרי את המסגרת. את כל החלקים שאפשר לפרק, צריך לפרק ולנקותם היטב-היטב. יש להגעיל את המגש שמתחת לכיריים או להסירו (יש לזכור לסגור את הברז הראשי מטעמי בטיחות). גריל / כיריים חשמליות / תנור אפיה: ראוי שלא להשתמש בהם בפסח, אך יש אפשרות להכשירם על ידי שישאיר את הכיריים דלוקים במשך כמה שעות עד שיגיעו לשיא הרתיחה שלהם, ואת המסגרת יש ללבן. וכן תבניות אפיה יש להכשיר רק על ידי ליבון.
פלטה של שבת: יש לנקותה היטב ולערות עליה מים רותחים מכלי ראשון ולהדליקה למשך כמה שעות, ואח“כ כדאי לעטוף אותה בנייר כסף. (מי שידו משגת יקנה פלטה מיוחדת לפסח).
תחליפי קפה, קוואקר, תחליפי קפה נמס, תה-נמס, ופלים, גביעי גלידה וביסקויטים, אבקת פלאפל, בורגול, ממרח חרדל, תחליפי בשר (סינתטי) מכל המינים, הם חמץ גמור.


כשרות המאכלים
אף שיש להיזהר בכל ימות השנה לדקדק על כשרות המאכלים נהגו ישראל במשנה זהירות בימי פסח שבודקים כל שיעלה על שולחנם בחג המצות שיהא ללא כל חשש חמץ. לאור העובדה שמוצרים רבים מיוצרים כיום מחומרים שונים שלא ידוע טיבם לציבור הרחב, הרינו מביאים בזה את הדברים שיש חשש חמץ או שטעונים הכשר מיוחד לפסח, אולם הננו להדגיש כי אלו אינם אלא דוגמאות, וכל מצרך ומצרך שקונים צריך שיהא עליו הכשר מיוחד לפסח מרב מוסמך.
וצריכים בעלי החנויות לזכור לעשות ”מכירת חמץ“ על החמץ בחנות ואין לקנות לאחר הפסח מחנות שאין לה תעודת ”מכירת חמץ“.
גרעינים ובוטנים וכן שקדים במלח, דרך המוכרים לערבב המלח בקמח שידבק טוב, והרי זה איסור חמץ. כמו כן תאנים מיובשות מייבשים עם קמח.
קני קש לשתיה מודבקים לרוב בדבק חמץ, וכן שקיקי נייר יש להקפיד שיהיו מיוחדים לפסח.
מוצרי קוסמטיקה, פרפומריה ומי קולון, וכן תכשירי נוי לנשים ולגברים יש מהם שיש בהן חמץ.
ריבות, קורנפלור, חלבה, שוקולד, ממתקים, גלידה, מרגרינה, ממרח סלט, מיונז, מוצרי חלב, גבינות, שימורים וסרדינים, חומץ, תמציות, אבקת מרק, אבקת אפיה, מיצים וסירופים וכן שימורי בשר ונקניק (אפילו אם הם כשרים לכל השנה) טעונים הכשר מיוחד לפסח.
לפי מנהג הספרדים שאוכלים קטניות, צריכים הם להיזהר שלא לקנות אורז מבריק כי מבריקים אותו בחומר של חמץ, אלא ידרשו בחנות אורז לא מלוטש או לא מבריק.
מצות חמץ יש להרחיקם מהחנות, מיד עם התחלת מכירת המצות לפסח, שלא יתערבבו חלילה, וכמובן שיש להקצות למצות של פסח מקום מיוחד הרחוק מחמץ וספק חמץ.
יין ומשקאות חריפים יש לברר כשרותם לפסח ברבנות, למרות הפתק ”כשר לפסח“ המודבק על הבקבוקים, כי יש שמוהלים בהם כוהל מחמץ גמור. בירה וויסקי הם חמץ גמור.
פת תינוק, נבטמין וסולת לתינוקות הם באיסור חמץ, כתחליף אפשר להשתמש בקמח מצה או קמח תפוח אדמה וכן מקורנפלור כשיש עליו הכשר לפסח.
תרופות יש שהם חמץ, ועל כל תרופה יש לברר אצל הרב המקומי.
קטניות - אורז וקטניות מותרים בפסח למנהג הרבה עדות המזרח [והאשכנזים וכן קהילות שונות של עדות המזרח נוהגים איסור בזה, ואין משתמשים בהם ולא בשמנים המופקים מהם, ומשתמשים רק בשמן זית או בשמן קוקוס או בשמן אגוזים].
כדי למנע ממכשולים יש לדקדק על תעודות ההכשר הנמצאות בידי המוכרים אם הן מהשנה הזאת ואם ניתנו על מצרך זה או על מצרכים אחרים של אותו בית חרושת.
מצרכים שכשרותם לא ידועה, או מצרכים הבאים מחוץ-לארץ אפילו אם יש עליהם הכשר, יש להשתמש אך ורק בהתאם להוראות הרב המקומי או רב השכונה.

 

אזהרה חמורה לעולים לירושלים!
הנכנס להר הבית, מקום בית מקדשנו, בזמננו שכולנו טמאי מת חייב כרת (כאוכל חמץ בפסח וכאוכל ביום הכפורים).


 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100