הפעל עצור
  • 1
  • 1
  • 2

היחס של כת עדי השם לעם היהודי
אחת מן הקבוצות המיסיונריות האגרסיביות ביותר הפועלות היום במדינת ישראל הינה הכת הנוצרית הקיצונית הקוראת לעצמה - 'עדי השם'.
לאחרונה יצאה כת 'עדי השם' במתקפה תקשורתית כדי לבנות לעצמה תדמית חיובית ולהסתיר את אופייה האמיתי, זאת ע"י ניצול העובדה כי רוב הצבור בארץ אינו מודע לאופייה של כת זו וקורותיה, תוך שהם נהנים משפע של כסף (הכנסותיה של הכת רק בארצות הברית הם יותר מ - 1.25 מיליארד דולר!).
מתקפה זו כוללת בין השאר משלוח של ספר מפואר וקלטת וידיאו לכל חבר כנסת. בהם מתואר הסבל אשר עבר על חברי הכת תחת השלטון הנאצי.
במאמר זה, באים אנו בצעד ראשון, לחשוף את פרצופה האמיתי של כת פאנטית זו, המבססת את יחסי הצבור שלה על שקרים והסתרת האמת.


היחס לכת 'עדי השם' בעולם

   בניגוד לישראל, כת 'עדי השם' ידועה ומפורסמת ברחבי העולם.
"מכל הקבוצות הדתיות המודרניות, הקבוצה שהיתה מעורבת יותר מכולם בהתנגשויות עם אזרחים במדינות מגוריהם, היא הכת הידועה היום בשם 'עדי השם'"[1]. הסוציולוג הידוע ס. ליפסט מסיק במחקרו על יחסם של אזרחים אמריקאים למיעוטים שכת 'עדי השם' הינה בין הקבוצות היותר שנואות בין כל הקבוצות הדתיות (אמריקאים שנאו אותם הרבה יותר מכל מיעוט אתני) [2].
מחקר שבוצע ע"י Barna Research Group בשנת 1990 מצא של- 74% בין הנשאלים אזרחים אמריקאים מבוגרים היה יחס שלילי לכת 'עדי השם'. להשוואה באותו מחקר ל- 88% היה יחס חיובי לפרוטסטנטים, 85% לקתולים, ו- 84% ליהודים. בין כל הקבוצות הדתיות הרבות הקיימות בארצות הברית מצאו החוקרים כי רק קבוצה אחת, 'הרא קרישנה', עוררה כל כך הרבה התנגדות [3].
יחס דומה, ואפילו יותר שלילי קיים בכל מדינה אשר כת זו פועלת. ד"ר ברגמן בציטוט לחוקר אחר, כותב: "'המצפה' (אחד משמותיו של הכת) היה מעורב בסכסוכים כמעט בכל מדינה בעולם - המחבר לא הצליח להזכיר מדינה אחת שלא היו להם שם בעיות. בשלב מסוים, הם הוצאו מחוץ לחוק, או פעילותם צומצמה באופן דרסטי, כמעט בכל מדינה בעולם. לפי פרסומים רשמיים של הכת עצמה משנת 1995 פעילותם היתה אסורה לפי החוק, ב - 26 מדינות בעולם" [4].
המחקר שבדק את הסיבות לתופעה זו מסיק שגישתה של הכת הינה "מלאה בוז לדתות אחרות, וחברים בכת התנגשו עם החוק פעם אחרי פעם" [5].
רק בארצות הברית בלבד, הואשמו 'עדי השם' בבתי המשפט, פעמים רבות בעבירה על החוק בגין לעג לשלטונות ולדתות אחרות, הסתה לאלימות, הפרת שלום וסדר ציבורי, הסתה למרד וחילול הדגל האמריקאי [4]. היסטוריונים מצאו כי חלק גדול מההתנגשויות עם החוק נובעות מהעמדות וההנחיות של ראשי הכת. במיוחד בתקופתו של ג'וסף רוטפורד (הנשיא השני של הכת) פרסומי הכת היו מלאים התקפות נגד הממשל ודתות אחרות. פעם אחרי פעם רוטפורד קרא להם: זוהמה, שוטים ודברים גרועים יותר שאין ניתן להעלותם על גבי הכתב. רוטפורד דגל באלימות נגד הממשל ונגד דתות אחרות והסית לשנאה נגדם.
במאמרים רבים ב-'Golden Age' וב-'Consolation' מתוארים חברים בדתות אחרות באופן שקרי ומשפיל ביותר [4,6,7].
ולפי חוקר דגול אחר "משנת 1922 ועד ימינו אלה, הגישה שהדריכה את אנשי הכת ביחס לעולם החיצוני, היתה ונשארה גישה קיצונית... הם דוגלים בשלילה מוחלטת של כל שלטון, כל הדתות האחרות וכל הארגונים הבינלאומיים" [8]. בעיני רוטפורד 'מדינה' הינה פרי יצירת השטן ועל כן הכריז רוטפורד מלחמה גלויה על כל הקשור למושג 'מדינה' [9]. בזמן מלחמת העולם השניה הוצאו 'עדי השם' אל מחוץ לחוק ע"י ממשלת קנדה בטענה ש'עדי השם' הינה "קבוצה חתרנית ודוחה של קנאים דתיים" [10]. בדו"ח סודי של ממשלת קנדה נכתב בין השאר ש"אולי אין עוד ארגון כל כך דוחה בשיטות שלו, ובעיקר משום שהוא פועל תחת מסווה של נצרות" [10].
מה הביא לכך שכת נוצרית אחת תיתקל בכל כך הרבה בעיות בכל רחבי העולם?!
מסביר ד"ר ברגמן: "סיבה עיקרית לצרותיהם היא שראשי הכת מלמדים את כל חבריה להאמין שכל הממשלות בעולם וכל הדתות (פרט ל'עדי השם') באות מן השטן. וכל חברי הכת נמצאים תחת איום של נידוי מוחלט, וחייבים לציית למדיניות שלה" [4].
חוקר אחר כותב: "כל מדינה בעיניהם מהווה כלי בשימוש השטן (...) טינה כלפי 'עדי השם' באה בחלקה בגלל התקפות בוטות שלהם נגד ממשלות, ובחלקה בגלל המיסיונריות המלחמתית שלהם" [11].
כך מגדירים הם בעצמם את יחסם לשאר האנושות: "כל הארגונים על פני כדור הארץ שבאופוזיציה לבורא עולם ומלכותו (זאת אומרת כל הארגונים הדתיים, התרבותיים, הפוליטיים, ועוד, שאינם שייכים לכת 'עדי השם') בהכרח נקראים 'זונות'..." [12] ולאיזה כוון הם חותרים? הם מכריזים בגלוי ש'עדי השם' פועלים למען שלטון דת (תיאוקרטיה)" [13]. דהיינו החלפת הממשלות בעולם בממשלה תיאוקרטית אשר משמעותה יהיה שלטון ראשי כת 'עדי השם', והם מחכים ליום בו שאר האנושות תדון למוות, כל מי שלא יצטרף להם, לא תהיה לו תקוה לזכות ברחמי שמיים והוא יושמד ביום הדין [14].

'עדי השם' והאנטישמיות

  כיהודים וכאזרחי מדינת ישראל יש עוד פן הצריך לעניין אותנו. כת זו מתאפיינת במידה גדולה של שנאה לעם היהודי - אנטישמיות! עובדה זו מנסים פעילי 'עדי השם' להסתיר כדי שהיא לא תפריע להם בעבודה מיסיונרית בקרב היהודים.
להלן נביא ביטויים אנטישמיים המופיעים בפרסומים רשמיים של הכת.
ראשית, יש להדגיש כי כל חברי הכת חייבים לקבל את דעת ראשי הכת בכל התחומים. ציות זה חייב להיות מוחלט, והעובר עליו, ייענש בנידוי.
עצם העובדה כי כת זו בחרה לעצמה את השם 'עדי השם', מעידה על השקפת עולמה. ביטוי זה מופיע בתנ"ך תוך כוונה ברורה לעם ישראל. ובשנת 1931 החליט יוסף פרנקלין רוטרפורד, מי שהיה הנשיא העולמי של הכת במשך 26 שנה, כי עם ישראל כבר סיים את תפקידו בהיסטוריה של האנושות ועליו "לרדת מן הבמה". ואילו רק הוא והכת שהוא מנהיג הינם אלו אשר התכוונו אליהם נביאי ישראל בנבואותיהם. [15]
בכתב-עת רשמי של הכת הם מכריזים בגלוי שהם ורק הם הינם "בני ישראל האמיתיים". [16]
בספר "אויבים" כותב ג'. רוטרפורד אודות היהודים: "אנשים אנוכיים ביותר, הנקראים 'יהודים' וכל מגמתם היא רק רווחיהם האישיים". [17]
בספרו הנ"ל כותב רוטרפורד שיהודים "מאמינים בדת השטן". [18]
במקום אחר הוא כותב: "תדעו אחת ולתמיד כי אנשים אלה הינם מפקיעי שערים, חסרי מצפון, אנוכיים הקוראים לעצמם יהודים, הם שולטים ברב הכסף והעסקים של העולם". [19]
אנטישמיות גסה ופרימטיבית ביותר!!!
עוד מדברי רוטרפורד:
"עם ישראל בכללותו איבד רצונו הטוב של הבורא כאשר הם רצחו את ישו". [20]
הכת ממשיכה גם בימינו בהפצת תעמולה אנטישמית נוראית. ב-1982 הכת הוציאה לאור ספר בשם "You Can Live Forever In Paradise On Earth". הפיצו אותו ב-55 שפות וב-15 מיליוני עותקים בכל העולם. בעמודים 25-26 מודפס שחור על גבי לבן דעתם של ראשי הכת בנוגע ליהודים בימינו אלו. בין השאר כתוב כי ה"יהודים הם בני השטן, וכל שאיפותיהם הם רק לעשות רצונו של אביהם, השטן". 
כאן נוכחים מול אנטישמיות נוצרית תיאולוגית קדומה. [21] ואלו הם רק חלק מביטויים אנטישמיים חריפים הנמצאים בספרות של הכת.

כת 'עדי השם' והנאצים

 כל אדם שבא במגע כלשהו עם חברי כת 'עדי השם' ישמע במוקדם או במאוחר אודות סבלם בגרמניה הנאצית. נושא זה עולה מתוך התכתבות עם פוליטיקאים, עיתונאים וכדו', פעמים רבות וללא כל קשר לנושא המדובר. מסתבר שהם סוברים שהכל ייסלח להם בגלל שהם סבלו תחת השלטון הנאצי. בשנות ה-90 הם אפילו ביימו כמה הצגות תעמולתיות במטרה לסחוט כמה שיותר אהדה וטובות הנאה ממה ש"קרה" בזמן הנאצים. גם במדינת ישראל הם אינם מתביישים להשתמש בנימוק הזה.
העיתון ”Jerusalem Post” מצטט את פרופסור בנימין בית-הלחמי הקובע כי הכת כבר הגיעה להישגים שונים במדינת ישראל, בגלל טענותיה על רדיפות הנאצים. לדוגמא, בית-הלחמי מביא כי כאשר בית המשפט ציווה לעיריית תל אביב לתת לכת רישיון בניה, אחת מהסיבות היתה עקב הסבל אשר עברו בשואה.
אילו כל העובדות שאנשי הכת מציגים היו באמת נכונות היה מדובר רק על ניצול ציני של הסבל האנושי. אבל מדובר על משהו הרבה מעבר לזה - סילוף מחריד של עובדות ושכתוב ההסטוריה.
ראשית נבדוק מה טוענים תעמלני הכת.
בבטאון רשמי של הכת (Watchtower, May 15, 1975 p.294) הם כתבו ש"אלפים מיהודי אירופה יכולים להעיד שהיתה בגרמניה קבוצה אחת שסבלה במידה שווה לזאת של יהודים - 'עדי השם'."
אבל להיות שווים בסבל עם יהודים לא היה די להם. באחד מספרי הכת הם כבר "עלו מדרגה": "רדיפת 'עדי השם' הנוראית ע"י הנאצים היתה גרועה יותר מרדיפת היהודים..." [22] אולם גם זה לא הספיק, ובכתב-עת אחד [23], תחת הכותרת "השואה: קדושים או קורבנות", הם כתבו שאלו שסבלו בשואה נחלקו לשני סוגים: סתם קורבנות ומיעוט קטן שהם קדושי השואה. יהודים הינם סתם קורבנות כמו מיליוני פולנים, רוסים ואוקריינים. אבל חברי כת 'עדי השם' הינם קדושי השואה האמיתיים. קשה לעלות על הדעת חוצפה שפלה מזו!
לפי הטענות הבומבסטיות של ראשי הכת ניתן היה לחשוב כי כמה מיליונים מבין חברי הכת נהרגו בשואה. אמנם, לפי אחד מספריהם משנת 1974 [24], המספר של חברי הכת שנשלחו למחנות ריכוז עולה על 2,000 כאשר 838 מהם מתו או נהרגו. אסור לזלזל בסבלו של אפילו אדם אחד, אבל הצגת-דברים כאילו מותם של מאות קורבנות מחברי הכת הינה נוראה יותר ממותם של 6 המיליונים שאבד עם-ישראל, יכולה לצמוח רק במוחם המעוות של ראשי 'עדי השם'.
גרוע מזה, ראשי הכת משתמשים בזוועות הנאצים בעיקר כתחמושת במלחמותיהם נגד דתות אחרות. פעם אחרי פעם הם חוזרים על הטענה שכל הכנסיות הנוצריות שתפו פעולה עם היטלר ימ"ש ורק 'עדי השם' היו, כלשונם, "קול יחיד בלב הדממה" [25] נגד הנאצים. 
אין כאן המקום לברר מה עשו כל הכנסיות בזמן מלחמת עולם השניה, אבל ננסה לראות מה עשו ראשי כת 'עדי השם' בתקופת השואה.
ראשית יש להבהיר, אחת ולתמיד, כי 'עדי השם' מעולם לא היו נגד הנאצים.
בבטאון הכת משנת 1984 הם מתפארים בהתנהגותם בזמן הנאציזם. שיא השבח שהם יכולים לכתוב על עצמם הוא: "אנחנו דבקנו בעיקרים תיאולוגים - 'עדי השם' נשארו ניטרליים..." [26]. היינו כי בזמן שהעולם החופשי לחם בחירוף נפש נגד המפלצת הנאצית, אנשי 'עדי השם' היו ניטרליים! עיוורון מוסרי גדול מזה קשה למצוא. והם עוד גאים בכך!
עובדה היא שראשי הכת ניסו לשתף פעולה עם שלטון הנאצי, ותוך כדי ניסיון זה הם הפיצו מיליוני עותקים של חומר תעמולה אנטישמי בגרמניה. רק אחרי שהיטלר דחה אותם, בלית ברירה, יצאו כנגדו.
וכך התגלגלו הדברים: ב-30 בינואר 1933, עלה היטלר לשלטון בגרמניה.
ב-4 באפריל 1933, פשטה ממשלת גרמניה על משרדי הכת בסניפה בעיר מגדבורג. סיבת הפשיטה בוודאי לא היתה כצעד של הנאצים נגד 'עדי השם' כי חבריה לעולם לא פעלו נגד שלטונם. ב'אנציקלופדיה של השואה' (הוצאת 'יד ושם') מובא כי לפני שנות 1933-35 "אין עדות לפעולה ממשית מצידם נגד המשטר" [27]. נראה כי סיבת הדבר היתה עקב סירובם של חברי הכת להתגייס לצבא הגרמני והשקפתם הדוגלת בסירוב להכיר שלטון כלשהו פרט לזה של ראשי הכת.
 - סירובם להתגייס לצבא לא נבע משום התנגדות להיטלר; באותה שעה סירבו גם חברי הכת מעולם החופשי להתגייס לצבאות ארצות הברית, קנדה ואנגליה. (כבר הזכרנו לעיל כי עקב כך הם הוצאו מחוץ לחוק בקנדה). גם באוסטרליה הוצאו 'עדי השם' מחוץ לחוק. -
ועתה רוצים ראשי הכת לטעון שהנאצים רדפו אותם בגלל "הוקעה חזקה של אנטישמיות ע"י פרסומים של 'עדי השם' [28]!!
כתגובה על פשיטת הסניף ארגנו ראשי הכת כנס בברלין, ב-25 ביוני 1933. מטרת הכנס היתה ברורה - להכריז בפומבי שלשלטון הנאצי אין מה לחשוש מ'עדי השם', וכי הם תומכים בהיטלר. שנים מראשי הכת, רוטרפורד ונ. קנור באו לכנס זה מאמריקה, כדי לראות איך לפעול בנידון [29,30].
הכנס אימץ, פה אחד הצהרה שנכתבה ע"י ראשי הכת בשם "הכרזת העובדות" [29] (Declaration of Facts). מכתב אישי מרוטרפורד (נשיא עולמי של 'עדי השם' בתקופה זו) להיטלר ליוותה את ההכרזה. תרגום "הכרזת העובדות" מגרמנית לאנגלית נעשה ע"י אנשי הכת ופורסם בשנתון הרשמי בשנת 1934 [31].
בין כל הזיופים ההיסטוריים שלהם, 'עדי השם' תמיד מדלגים על תוכן מסמכים אלו ומקווים שהציבור לא יגלה אותם. מסמכים אלו בולטים באנטישמיותם ומראים על הניסיון השפל של ראשי הכת לשתף פעולה עם הצורר הנאצי.
נביא כמה 'פנינים' מאותם המסמכים [32].
לפני ש'הכרזת העובדות' נגשת לעיקר, מצאו לנכון להסביר את עמדתם על היהודים:
"הם מאותו סוג אנשים שרדפו את ישו... כמורה יהודית, היינו פרושים וכהנים, התנגדו לישו באלימות. הם רדפו אותו, העלילו עליו כל מיני עלילות, וסירבו לשמוע לאמת... וישו הוכיח להם כי הם בעצם מייצגי השטן הגדול" [33]. בהמשך: "הממשל הנוכחי בגרמניה מחה בתקיפות נגד מדיניות הדיכוי של בעלי 'עסקים גדולים'. וזאת בדיוק העמדה שלנו" [34]. על מי התכוונו באומרם 'עסקים גדולים'? הם מסבירים: "אנשי עסקים יהודים מאנגליה ומאמריקה אשר בנו 'עסקים גדולים' כאמצעי דיכוי וניצול של אנשים מהרבה אומות שונות" [35]. "...'עסקים גדולים' מדכאים... באים מהשטן" [36]. 
חוזרים על אותם מוטיבים אנטישמיים שראינו לעיל.
אחרי שאנשי כת 'עדי השם' הסבירו להיטלר מה הם באמת חושבים על היהודים, באה קריאה לשיתוף פעולה על בסיס הדדי של אנטישמיות ירודה: "לא בלבד שספרינו ועבודתנו בכלל לא מאיימים על עקרונות של הממשלה הנוכחית, להיפך, אנחנו התומכים החזקים בעקרונות הנעלים האלו... מי שיבדוק בקפדנות בספרות שלנו ימצא כי אותם אידיאלים מאוד נעלים בהם מאמינה ממשלת גרמניה הנוכחית הם האידאלים המודגשים ביותר בפרסומים שלנו..." [37].
מיותר לפרש מה הם ה'אידאלים מאוד נעלים' של היטלר בהם תמכו 'עדי השם' בהתלהבות כה גדולה.
ב'אנצקלופדיה של השואה' מזכירים את ההכרזה ומסכמים אותה כך: ועידת 'דורשי המקרא' (שם הכת דאז) בגרמניה מסוגלת להכריז שבעצם לא היתה כל מחלוקת בינה ובין הממשלה הנאציונל-סוציאליסטית ובעקרון שותפה הכת לגישתה העוינת של הממשלה לבולשוויזים ולכנסייה. וכן שותפה לאנטישמיות של המשטר" [27].
מיליוני עותקים של מסמך אנטישמי זה הודפסו והופצו בכל גרמניה, [38] ובלי ספק גרמו להתעוררות נוספת של שנאה ליהודים. המסמך הדוחה הזה בא מאנשים הטוענים שהיו 'קול יחיד' נגד הנאצים [25]. הצביעות חוגגת!
מכתב שליווה את 'הכרזת העובדות' מעורר סלידה במידה שווה. בין השאר נכתב שם כי הכת "בעבר וגם בהווה דוגלת בידידות יוצאת דופן כלפי גרמניה... מנהלי הארגון לא רק סירבו לשתף פעולה בתעמולה מחרידה נגד גרמניה, אלא אפילו נקטו עמדה נגד תעמולה זו... החוגים שעמדו מאחורי תעמולה מחרידה זו בארה"ב (יהודים וקתולים) הם אלו שרודפים עבודתנו ואת מנהלי ארגוננו... בכנס שערכנוו, גילינו את דעתנו שאין השקפות מנוגדות בינינו לבין הממשלה הגרמנית..." [39]
בהמשך המכתב מגלים לאיזה דעות של היטלר אין להם התנגדות: "המפלגה הנאצית מייצגת השקפה נוצרית קונסטרוקטיבית, בלי לשייך את עצמה לחוג נוצרי מסוים. המפלגה מתנגדת לרוח היהודית-חומרנית בגרמניה ומחוצה לה..." [39]
אכן 'קול יחיד' נגד הנאציזם!
נסיון שיתוף פעולה זה לא הרשים את הנאצים במיוחד, והם דחו את ה'שותפים הלא רצויים'. עקב כך, ורק אז, יצאו ראשי הכת נגד השלטון הנאצי. ועתה עוסקים ראשי 'עדי השם' באופן אינטנסיבי בסילוף עובדות היסטוריות ובשקרים! כל זה כדי להציג את עצמם כקרבנות תמימים במקום מועמדים לשיתוף פעולה עם נאצים.
ד"ר קריסטין קינג, היסטוריונית שחקרה התנהגותם של 'עדי השם' בתקופת השואה מצוטט הרבה ע"י אנשי הכת בפרט כשהיא כותבת על סבלם של חברי הכת במחנות. אולם הם תמיד שוכחים מה היא כתבה על אותה 'הכרזת העובדות'.
גב' קינג מציינת כי השקפתם של חברי כת 'עדי השם' היתה דומה לזו של ארגונים אחרים אשר תמכו בנאציזם. [40]
בשנתון הכת משנת 1974, מנסים ראשי הכת להתחמק מאחריות ל'הכרזת העובדות' אשר נכתבה ע"י רוטרפורד (נשיא הכת בתקופת השואה), בהטילם את האחריות על אחד מפקידי הכת בגרמניה בשם בלצרייט אשר לדבריהם שינה וזייף את המסמך [41]. העובדה שלאחר מכן בלצרייט נטש את הכת מסייעת בידי 'עדי השם' להפוך אותו לשעיר לעזאזל כאחראי יחידי כביכול לאותו מסמך שפל. אמנם אין חשיבות בלדעת מי כתב את 'הכרזת העובדות', מפני ש'עדי השם' הדפיסו אותו כמסמך רשמי ופרסמו אותו בגרמנית ובאנגלית והפיצו אותו במיליוני עותקים
טענה הנ"ל מהווה רק ניסיון נואש להסתיר את האמת. פרופסור ג'. פנטון, מומחה ידוע להיסטוריה של הכת בקנדה, דחה על סף טענות אלה, במחקר שערך [42], וקבע שרוטפורד הוא זה שכתב את המסמך.
המיקרה הבא הקרין אור נוסף על יחסם האמיתי של הכת לשלטון הנאצי. במאי 1933, אנשי הגסטפו ערכו חיפוש בביתו של Ewald Vorsteher, חבר לשעבר בכת 'עדי השם', ומצאו בה חומר רב המגנה את השלטון הנאצי בצורה חריפה. מיקרה זה הביך נורא את חברי הכת כי הנאצים חשבו בטעות שהוא עדיין חבר בה. כאשר נודע לראשי הכת בגרמניה שהנאצים קושרים בין החומר האנטי-נאצי ל'עדי השם', כתב הנס דולינגר, אחד מראשי הכת בגרמניה, מכתב למשרד הפנים הנאצי ב-28.1.35. במכתב הוא מתנער לגמרי מ-Vorsteher, מגנה אותו בחריפות ומבהיר את עמדת הכת כלפי השלטון. בין השאר הוא כתב: "בכאב נודע לי על מעשים מזעזעים שאיש זה Vorsteher עשה. מובן מאליו שמדינה נאצית לא יכולה לסבול דברים כאלו... כל השנים, כאשר הנאצים לחמו למען גרמניה, "ארגון דורשי המיקרא" [43] אף לא ניסה להפריע להם. הארגון שלנו לעולם לא יצא עם ביטוי שלילי כלשהו נגד הנאציזם. לא בעל פה, לא בכתב ולא במדיניות כללית. זה נכון בגרמניה וגם במדינות אחרות".
ועתה ב-1996 הם מתפארים בכך שהם "דיברו בעוז-רוח וחשפו את פרצופו המרושע של הנאציזם" [44]. במקום עוז-רוח שומעים אנו קול ברור של פחדנות ואופורטוניזם.
באחד מבטאוני הרשמיים של הכת בשם 'Trost' (בגרמנית), מתאריך 15/9/38, הובעה שוב יחסה של הכת ליהודים. מוסבר שם כי כל מאמץ של עם ישראל לחזור לארץ ישראל לא יצליח כי זה מנוגד לרצון הא-ל וכי "היהודים הינם עיוורים וחרשים לאמת האלוהי".
בהמשך: "היהודים שייכים לארגונו של השטן"; ובסיום שאלה רטורית: "עוד כמה זמן יכולים היהודים להמשיך כך, עד אשר יקבלו את העונש המגיע להם?!!"
אין דוגמה טובה יותר להביעה את התיאולוגיה האנטישמית והפרו-נאצית של הכת...

התנהגותם של חברי 'עדי השם' במחנות ריכוז

   נושא נוסף שהכת מתרברבה בו הוא התנהגות חבריה במחנות הריכוז.
"ואכן, ההיסטוריה מלמדת ש'עדי השם' תמיד הראו אהבה לרעיהם, אפילו בשעת לחצים עזים" [45]. "מאהבתם לרעי, לשותף לתא, לשותף לצריף, לשותף למחנה - ה'עדים' לא רק שחלקו את מזונם הרוחני אלא גם את מזונם הגשמי". [46] - כך נאמר בפרסומיהם.
האמנם? הפסיכולוג המפורסם, ניצול השואה ברונו בטלהיים, בספרו "The Informed Heart", מתאר את התנהגותם במחנות, כמתבדלת ומתרחקת מחברה של אסירים אחרים. [47] אין זה בדיוק מתאים לתמונה של 'חלוקת מזון רוחני וגשמי'. 
דוגמא נוספת מהתנהגותם של 'עדי השם' במחנות מתוארת ב'אנצקלופדיה של השואה': "...הם לא שיתפו פעולה עם קבוצות פוליטיות בלתי-חוקיות אחרות, וסירבו לנסות להימלט מהמחנות או לנקוט מרי פעיל נגד הס"ס... בסופו של דבר ניצל הס"ס את התנהגותם היוצאת-דופן של 'דורשי המקרא' למטרותיו; כך למשל, על-פי פקודותיו של הינריך הימלר, מותר היה להשתמש בהם לליקוט פטריות ולקטוף פירות מחוץ למחנה, היות ולא היתה סכנה שהם ינסו להימלט או להתקיף את אנשי הס"ס. כתוצאה משינוי זה במדיניות הס"ס השתפר מצבם של 'דורשי המקרא' במחנות הריכוז" [27].
האמת היא כי התנהגותם של חברי הכת במחנות לא היתה שונה מהתנהגותם של אסירים אחרים. חלק מהם התנהגו כמו בני אדם וחלק לא. כך מתאר אותם יהודי ששאה במחיצתם במחנות הריכוז: "במחנות בפולין לא תמיד התנהגו בהתאם לתורתם והיו משרתים יפה את הצורר הנאצי האכזרי בכל מה שנוגע לרצח יהודים" [48]. יהודי זה אכן לא ידע את אשר ראשי הכת לימדו את חבריה. לו היה יודע, מבין היה כי התנהגותם היתה לחלוטין 'בהתאם לתורתם'.
וכך מתאר רודולף האס, המפקד (קומנדאנט) של אושוויץ, בספר זכרונותיו, את התנהגותם ואמונתם של כמה נשים חברות בכת 'עדי השם' אשר עבדו כמשרתות נאמנות של קציני ס"ס במחנה: "מוזר הדבר שהן כולן היו משוכנעות כי יהודים סובלים ומתים בצדק, משום שאבות אבותיהם בגדו בא-ל" [49].
לאור כל הציטוטים שהבאנו לעיל בפרקים הקודמים, אין כאן הפתעה...

יחסם של 'עדי השם' לציונות ולמדינת ישראל

  פרופסור יונה מלאכי בספרו "פונדמנטליזם אמריקאי וישראל" העוסק ביחסם של קבוצות מיסיונריות למדינת ישראל, מקדיש פרק שלם ליחסה של כת 'עדי השם' למדינת ישראל [50]. פרק זה מהווה מחקר מעמיק, רצוף במקורות על השקפתה הדתית והפוליטית של הכת ויחסה לציונות ולמדינת ישראל. פרופ' מלאכי מציין כי בתחילת המאה יחסה של הכת לציונות היה דווקא חיובי. אולם בתחילת שנות ה-30, עברה השקפתה של הכת מהפך קיצוני ונעשתה שלילית ועוינת ביותר [51]. בשנים אלו השקפת הכת, שפרופ' מלאכי מתאר כ"דיקטטורה תיאוקרטית", [52] הפכה לאנטי-ציונית [53].
ביטוי מובהק ליחסה של הכת לציונות מוצאים אנו בספרו של רוטרפורד 'הצדקה': "בזמן מלחמת העולם הראשונה קיבלו היהודים את הכרתם של אומות עובדי אלילים [54]. הצהרת בלפור אשר הוכרזה ב-1917 בחסות ממשלות עובדי אלילים של ארגון השטן [55] נתנה ליהודים הכרה רשמית והביאה להם טובות מרובות, הרבה מעבר לאשר היה אכן מגיע להם" [56].
לאחר מותו של רוטרפורד התגבשה הגישה האנטי-ציונית וקיבלה ביסוס רוחני שמצא ביטוי בספר של הכת [57] "Let God Be True". פרופ' מלאכי מגדיר את הספר "כהתקפה חריפה נגד מדינת ישראל" [58]. הספר מלא ביטויים אנטישמיים ואנטי-ציוניים מובהקים, שמגדיל לתאר את ה'חטאים' הרבים של עם ישראל בכלל, ומדינת ישראל בפרט.
לדוגמא: הספר נוזף במדינת ישראל שהעיזה להצטרף ל'חבר הלאומים', במקום להכנע לסמכותם של ראשי 'עדי השם' ולהצטרף לשורות הכת. הרי הם "הנציגים הבלעדיים, האמיתיים והחוקיים של הא-ל עלי אדמות" [59].
וכך מסכם פרופ' מלאכי את יחסה של הכת למדינת ישראל: "עד עכשיו השקפתם של 'עדי השם' על עם ישראל לא השתנתה. ולפי השקפה זו... למדינת ישראל אין זכות קיום, כי הקמתה היתה נגד רצון הא-ל. לכן הפכה המדינה לכלי בידי השטן" [60]. "מנקודת מבטם של 'עדי השם'... עם שובם של היהודים לציון, השטן קיבל על עצמו את הפיקוד על עם ישראל. ועל ידי כך נעשית מדינת ישראל ישות פוליטית מגונה ולחלק ממבצרו של השטן" [61]. 
חברי הכת, עוד כותב פרופ' מלאכי "פיתחו אדישות מוחלטת לגורלה של הארץ בה הם גרים" [62].

לסיכומם של דבריים

  זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם השניה, נכתבו הדברים דלקמן, בבטאון הכת:

"תעמולנים סבורים כי לאנשים יש זכרון קצר. מטרתם למחוק את ההיסטוריה במסווה מודרני של גמילות חסדים והסתרת עדויות מפלילות" [63].

כך יחסם של חברי כת 'עדי השם' לתעמולה ולעוסקים בה. דברים אלו הולמים להפליא את אשר הם עצמם עושים כאשר מנסים הם להסוות ולהסתיר את דעותיהם האנטישמיות וישומם בזמן השואה. בטוחים הם בקוצר הזכרון האנושי.

*   *   *

 הקדשנו את מרבית היריעה לציטוטים מתוך פרסומי כת 'עדי השם'. והדברים מדברים בעד עצמם.
פעילותה ההרסנית של כת 'עדי השם' חייבת להפסק לאלתר, כשם שחייבת לבוא בלימה מוחלטת של פעילות המיסיון בארץ. רבה תקוותנו כי דברינו אלו, יביאו את הצבור לשיתוף פעולה בכדי להביא בהקדם לחקיקת חוק נגד פעילות המיסיון בארץ.


 מקורות

[1] Bergman, Jerry, Ph. D. Jehovah’s Witnesses And Kindred Groups. New York : Garland , 1984
 [2] Lipset , Seymour Martin. “The Sources of the 'Radical Right' in The RadicalRight", Ed. by Daniel Bell, Garden City, N.Y. : Anchor Books, 1964.
 [3] Barna Research Report. How Americans View Religious Groups. Press Release, March, 1990.
 [4] Bergman, Jerry,
Ph.D. Jehovah's Witnesses: A Brief History Of A Century Of Religious - State Conflicts.
[5] Semonche, John E., Religion And Constitutional Government In The United States, A Historical Overview with Sources. North Carolina : Signal Books, 1986.
 [6] פרסומים רשמיים של כת "עדי השם"
 [7] Ma
gnani , Duane. Danger At Your Door. Clayton, Ca 1987.
[8] Yona Malachy. American Fundamentalism and Israel. The Hebrew University of Jerusalem. p.70
 [9] Ibid.p. 69
 [10] The
Globe in Mail; Canada’s National Newspaper, September 4, 1984.
 [11] Cox, Archibald. The Court And The Constitution. Boston, MA: Houghton Mifflin Co. ,1987.
 [12] Cantwell v. Conn. 310 US 296, (1940) p. 48
 [13] Watchtower, Sept. 1 , 1940
 [14] Yona Malachy p. 75 .
 [15]
השקפה זו, ידוע לחוקרי ההיסטוריה והתיאולוגיה כ'תיאוריית ההחלפה' מוגדרת על ידם כאנטישמית. לאחר מלחמת עולם השנייה, הודו בכך חלק גדול מהכנסיות הנוצריות והתנערו מתיאוריה זו. אמנם 'עדי השם' ממשיכים לדגול בה ביתר שאת.
 [16] The Watch Tower, April 15, 1960.
 [17] J.F. Rutherford, “Enemies” p. 281
 [18] Ibid, p. 212
 [19] J.F. Rutherford, “A Righteous Government”, The Golden Age, February 23, 1927, p.343
 [20] J.F. Rutherford, “The Way to Paradise” p. 224
[21] Let God Be True, 2nd ed., Watch TOWER BIBLE
AND TRACT SOCIETY  BROOKLYN, N.Y., 1952 pp. 213,215
 [22] Babylon the Great Has Fallen - God’s Kingdom Rules, pp. 549-550
 [23] הוא הופץ בכל העולם ב- 54 שפות ביותר מ - 11 מיליון עתקים! Awake, April 8, 1989
 [24] Yearbook of Jehovah’s Witnesses 1974, p. 212
 [25] כתב -עת "עורו!" אפריל -יוני 1996
 [26] The Watchtower, October 1,1984, p. 8
 [27] "האנציקלופדיה של השואה" הוצאת "יד ושם" ו"קיבוץ ארצי השומר הצעיר
"
 [28] The Spirit and the Sword. Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania. 1997
 [29] Jehovah’s Witnesses in the Divine Purpose. Watchtower Society
, 1957
 [30]
קונרד פרנץ (לאחר מכן מראשי הכת בגרמניה) שהיה נוכח באותו כנס העיד כי האולם היה כולו מקושט דגלי נאצים - זה באמת מעיד על "עמדה איתנה אנטי-נאצית" כביכול!
[31] 1934 Year Book of Jehovah’s Witnesses. Watch Tower Bible and Tract Society. Brooklyn, N.Y. 1933
 [32] "The Spirit of the Sword:
זהו שמו של ספר שנשלח לכל חבר כנסת (ב-1999). בעמודים 21-23 מופיעים צילומים מ"הכרזת העובדות", אמנם, הצילומים קטנים מדי בכדי שניתן לראות מה כתוב בה.
 [33] 1934 Year Book p. 132-133
 [34] 1934 Year Book p. 135
 [35] 1934 Year Book p. 134
 [36] 1934 Year Book p. 135-136
 [37] 1934 Year Book p. 137-138
 [38] 1934 Year Book p. 131
 [39] “The Christian Quest Journal”, VOL. 3, NO. 1 , 1990, p. 77ff
 [40] King, Christine Elizabeth. “The Nazi State and the new Religions”. The Edwin Mellen Press, 1982.
[41] 1974 Yearbook of Jehovah’s Witnesses. Watch Tower Bible and Tract Society. Brooklyn, N.Y.
 [42] Prof. J. Penton. “A Story of Attempted Compromise: Jehovah’s Witnesses, Anti - Semitism and the Third Reich”. 1990
 [43] שם של הכת לשעבר, לפני שהחליפו ל'עדי השם'
 [44] עורו, אפריל-יוני 1996, עמ' 4
 [45] שם, עמ' 15
 [46] שם, עמ' 16
 [47] Bettelheim, Bruno. “The Informed Heart”. Glencoe, IL: The Free Press, 1960.
[48] מול האויב הנאצי, לוחמים מספרים, כרך א'. ארגון נכי המלחמה בנאצים. בסיוע "יד ושם". תל אביב, תשכ"ב 1961
 [49] ר. פ.האס "הקומנדאנט מאושוויץ מעיד. רשימותיו של רודולף פרדינאנד האס"
[50] Yona Malachy. American Fundamentalism and Israel. The Hebrew University of Jerusalem.
 [51] Ibid. p. 59
 [52] Ibid. p.75
 [53] Ibid. p. 76
 [54] על פי הגדרתם של 'עדי השם', כל מי שאינו משתייך אליהם הינו עובד אלילים
[55] עדי השם מכריזים כי הינם הנציגים הבלעדיים של הא-ל עלי אדמות, על כן כל הארגונים וכל היחידים חייבים להכנע להם. לכן "חבר הלאומים" (או היום "האו"ם) וכל המדינות המסופנים אליו שלא קיבלו את שלטונם ה'תיאוקרטי', נמצאים ברשותו של השטן
 [56] J.F. Ruthe
rford, “Vindication” Vol.2, p.258
 [57] Let God Be True, 2nd ed., Watch Tower Bible and Tract Society (Brooklyn, N.Y.)
 [58] Yona Malachy p.80
 [59] Ibid., p.p. 76,80
 [60] Ibid., p. 80
 [61] Ibid., p. 83
 [62] Ibid., p. 76
 [63] Consolation, September 26, 1945
, p.4

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100