הפעל עצור
  • באנריםהמצביא

כת השטן
בניגוד לדעה הרווחת כי השטניזם הינו מותג המחבר בין אנשים חסרי דרך וחסרי שיטה העושים מעשים מוזרים, הרי שבמקורו הינו דרך בעל שיטה ממוסדת ואידיאולוגיה ברורה, עם טקסים וסמלים, ומטרות המשותפות בין המאמינים.
אולם עלינו להבדיל בין האידיאולוגיה השטנית המקורית שהיא בעיקר פילוסופיה הדוניסטית (המוצאת את התבטאותה באהבת התענוגים) ומשתמשת בשטן כסמל של התנגדות ומרד לקונפורמיזם, לבין קבוצות של נערים מופרעים המושפעים "בין היתר" מאידיאולוגיה זו, בתוספת הרעיונות שהקולנוע הוציא מהפן השטני.
ד"ר דוד גרין, מומחה בכיר לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר-אילן קובע כי "בישראל אין 'כת' במשמעות המקובלת; (אך) קיימות כאן קבוצות מאוד שוליות של נערים, שלחלקם יש מופרעות נפשית חמורה עם צורך חזק בשיוך"[1]. רב פקד יאיר רגב, ששימש כראש לשכת החקירות במשטרת השפלה בחקירת רצח על רקע שטני, הסביר כי "מדובר בחבורות של נערים שמכנות עצמן בשם זה, אלה בדרך כלל נערים בעייתיים שעוברים קשה את משבר גיל ההתבגרות..."[1]


הרקע:

  הרעיון של הדמות השטנית המסמלת את האנטי-אלוהות, רשותו של הרע, מקורו בנצרות.
פריטים רבים נאספו מאלילים עתיקים מתרבויות בהם התפתחה הנצרות, דרכם שכתבו בנצרות את דמותו של השטן; הבלטת הדמיון של האל היווני, פַּן עם קרניים ורגליים של תיש, וכן עם הסַטירים שפלג גופם התחתון כתיש והעליון כשל אדם. לעיתים מחזיק בידו קלשון כמו של נֶפּטוּן, אל הים הרומי. כמו כן ציורם של שדים בשירות השטן כדרקונים, הגיע אף הוא מן המיתוסים הסקַנְדינַווים.
חלק ניכר מן הפולחן השטני נוצר ככל הנראה על ידי הכנסיה עצמה:
בשנת 1486, כתבו שני נזירים את הספר "מַלֵאוּס מַלֵפיקַריוּם"[2] המפרט את מעשיהם של המכשפות וכלל עובדי השטן, (מעשים אלו כוללים תעופה על מטאטא, אורגיות פראיות, אכילת ילדים...). אולם אין עובדות המוכיחות את המצאותה של כת שטנית באותם הימים, והאם אכן ביצעו אנשים פעילויות כגון אלה כחלק מפולחן שטני. אולם ניתן בברור לומר כי הספר יצר דינמיקה פראית, גרם להתחזקות האינקוויזיציה, ואף הביא להרצחם של עשרות אלפי נשים באירופה, שעסקו ברפואה עממית, ונחשבו בעקבות כך ושלא בצדק, למכשפות...
גורם נוסף שפיתח את הפולחן השטני הינו באין ספק הקולנוע, על ידי סרטים כמו "תינוקה של רוזמרי" (1968),"מגרש השדים".. וכן ספרות בדיונית (דוגמא: זיכרונותיו של מישל (1980), מחתרת השטן (1988)...). כך למשל בובות וודו שמכניסים בהן מחטים על מנת לקלל מן-דהוא הגיע מפרי דמיונו המוגזם של במאי אחד, וכעיקרון, אין קשר בין הוודו [3] לבין הבובות הנ"ל.

 אליסטר קראולי, משורר יליד אנגליה (1875-1947) הנחשב -בטעות- אצל רבים כמייצר האידיאולוגיה השטנית. הוא גדל בסביבה נוצרית אותה רצה להקיא; לדעתו, הנצרות מפתחת רגשות אשמה באנושות, ומגבילה כל התפתחות אפשרית, הן מבחינה רוחנית, הן מבחינה פיזית/מינית. התעניינותרבה הוא מצא בכל הקשור למאגיה ולמיסטיקה, יחד עם זה, חיפש שיטה דרכה יתאפשר התפתחות התאוות.
אכן, המוטו שלו, כפי שמופיע בכמה מספריו היה, "עשה ככל העולה על רוחך זהו החוק היחיד". אולם לא כולם הבינו שמדובר רק בחיפוש אחרי תענוגים, ותו לא.
על רקע אידיאולוגיה זו הקים אנטון זנדור לוואי (1997-1930), המכונה "האפיפיור השחור", את כנסיית השטן בס' פרנסיסקו (ארה"ב) ב-1966. מכיון שהאמין שאנשים עדיין זקוקים לפולחן וסמלים בכדי להגיע לדרגה עליונה של משמעות, ראה צורך לייסד כנסייה על ידה יוכל להדגיש את הצורך לדת שיסגוד את הפרט כ"חיה חושנית", עם רצונות המבקשים הגשמה.
לפי המסופר על קורות חייו של אנטון לוואי, הוא נראה כאדם שאהב את המוזר עוד מקטנותו, בגיל 16 עזב את בית הוריו והחל לעבוד בעבודות יוצאות דופן, כגון: מאלף אריות, מהפנט, מנגן עוגב, צלם עבור המשטרה (דבר המוכחש ע"י המשטרה). הוא התגורר בבית המכונה "הבית השחור" ששימש כמשכן גם למספר חיות מחמד וביניהן: בואה, נמר שחור, אריה, ועכביש טרנטולה. בבית זה התחיל לתת הרצאות על ערפדים, עינויים, כישופים, וכדו'... עבור 2,5$ לאיש.
התנהגותו המוזרה נבעה מהרצון למשוך יותר תשומת לב. ובאמת בשנים הראשונות משכו הטכסים "השטנים" אותם ביצע את כלי תקשורת.

לאחר מכן הוא הוציא לאור ארבעה ספרים אותם כתב בעצמו:
- התנ"ך השטני, בהוצאת Avon Books, ניו יורק, 1969. (המהווה בסיס לאמונות, לתפיסות, ולמטרותיו של השטניסט)
- המכשפה השטנית, 1970.
- הריטואלים השטניים, בהוצאת Avon Books, ניו יורק, 1972. (הינו המשך לספר הראשון)
- שטן מדבר, יצא לאור ב-1998.

השימוש במונחים כמו 'כנסייה', 'אפיפיור', 'תנ"ך'... מראים על כוונה תחילה להדגיש שהם ה'לעומת זה'של הנצרות ולזלזל בה.
ב-1975, החלה כנסיית השטן להתפצל, בעקבות הקמתו של "היכל סת" ע"י מיכאל אקינו, מתלמידיו של לוואי, שמפיץ אף הוא את האידיאולוגיה השטניסטית, אך עם הדגשת יתר על פולחן אישיותו של השטן.
כל הכתות עליהם כתבנו עד כה מוצאות את ביטוייָם בתאוותנות, אולם מכבדות את הזולת (גם חיות), ודורשות ציות לחוקי המדינה. כנסיית השטן הינה דת המוכרת כחוקית בארה"ב, ואין קשר ישיר בינה לפליליים.

 מכל אותם מקורות אידיאולוגיים שהבאנו ובעקבותם החלו לצוץ להם קבוצות קטנות, ורבות, אלה איבדו את הפרופורציה, הוציאו דברים רבים מחוץ להקשרם, וחצו את כל הקווים האדומים, מבחינה מוסרית חוקית ואנושית. ישנם המשתמשים גם בסמלים וטכסים שטניים להצדיק את התנהגותם הרעה והפלילית, אך למעשים הללו אין כל הנעה רוחנית.

אמונתו של השטניסט :
(במיחס אל אמונתם של השטניסט במבטם של נערים מופרעים)

  "החזק הוא השורד" - תיאוריית דארווין
ראשית: השטן הוא אל רם-דרג, המייצג את כל מה שנאסר על מאמיני הדתות הגדולות. לפיכך מחויב עובד השטן המאמין בשלטון הרוע בעולם, לנטישת כל קונסנסוס מוסרי.
כתוצאה ישירה מאמונה זו מעוניין עובד השטן לעסוק בטכסים אשר יתנו ביטוי לאמונתו זו. אשר על כן מאמין השטניסט שככל שיפגין יותר את מידת הרוע, כך תגדל נאמנותו לשטן.
"הפרינציפ הוא: ככל שתהיה יותר רע, יהיה לך יותר טוב"
כך מתמסרים קבוצות של נערים למעשים רעים ככל האפשר, ונדליזם והשחטות למיניהם, מכתובות נאצה על הקירות ועד לחילולי קברים. וכל המומנטום שלהם הוא הרצון להיות יותר רע, ויותר אכזר... מי שיותר אכזר, יותר אמיץ, הם אומרים, וכך גם נוהגים.
די בעיון בעמודו הראשון של הספר "הריטואלים השטניים" בכדי לתמצת את האידיאולוגיה בה מאמין השטניסט, וכך כתוב שם:

"על מזבח השטן למעלה הוא למטה,
תענוג הינו כאב,
חושך הוא אור,
עבדות היא חירות,
ושיגעון הינו שפיות."

 (אם נחזיר את הדברים להקשרם, דהיינו שלוואי מפתח אידיאולוגיה אנטי-נוצרית, אין לפרש את הדברים בצורה קיצונית אלא כך יש להבין: על מזבח השטן (מה שהנוצרים קוראים) למעלה הוא (אצלו) למטה, תענוג (בבחינה רוחנית כמו התנזרות) הינו כאב, חושך (תאוות) הוא אור, עבדות(בנצרות, ציות למצוות מקפח ומגביל את האדם = עבדות) היא חירות (ציות המצוות של השטן מביא לחירות), ושיגעון (התמסרות לתענוגים ותאוות) הינו שפיות.)

חלק בלתי נפרד מהפולחן השטני הוא הקרבת בעלי חיים על מזבח השטן. וכך נכתבו הדברים הבאים ע"י קראולי בספרו הנקרא "ספרו של החוק" אשר הודפס ב-1904:

"...עזוב את הרחמים, תהרוג ותענה, אל תרחם..."
"...סגוד אותי עם אש ודם..."
"תקריב לי בהמות, קטנות וגדולות, ולאחר מכן ילד..."

דברים אלו אינם מותירים ספק לגבי הדרך אותה התווה לאלו הרואים עצמם כהולכים בדרכו. קראולי לא ראה את עצמו כשטניסט [4], אך השטניסטים הכלילו פרטים רבים מן הכתבים שלו באמונתם ובפולחנם.
בספרות השטנית המאוחרת יותר שכתב לוואי, לא נמצאו הוראות מפורשות המורות להשתמש בבעלי חיים לצורך הקרבה. ההיפך הוא הנכון, כפי שמובא בתנ"ך השטני, (עמ' 89).

והנה דוגמא לצעירים שאינם רואים נכון את החיים, ואינם מוצאים את המשמעות האמיתית, רואים את העולם כמנוכר, וכמרוקן מתוכן, ומוצאים את עצמם יורדים עד שפל של התפרקות טוטאלית ואכזרית שהיא מתחת לחייתית.. (החיות טורפות בדרך כלל לצורך: 'ארי דורס ואוכל'...).
"...וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום..." (בראשית, ו'; ה)

גם השימוש בסמי הזיה תופס לעצמו מקום של נכבדות בקרב אותם הקבוצות, ומשמש אותם דחופות בכדי להכנס למצבים של "טרנס", "אקסטזה", וכדו'.

 טכסי השטן :

  "יצר לב האדם רע מנעוריו" בראשית, ח'; כא
לכת השטן טכסים ופולחנים הנותנים ביטוי ישיר לאמונתם בדבר שלטון הרוע בעולם.
תנאי ההתקבלות לכת הם: היווצרות מצב פסיכולוגי של השפלה ופחד, ונכונות לרמיסה מוחלטת של העצמיות האישית, לצורך כך עוברים המועמדים הרוצים להצטרף, טכסי השפלה כגון: הלקאה, וחשיפה למצבי אימה. לדברים אלו לא נמצא קשר במבט חיצוני, אדרבה הם יראו מלאי קשיחות..
מקום המפגש המועדף מבחינתם הוא בית הקברות, במיוחד בלילות ירח מלא, ולעיתים גם במבנים נטושים. חברי הכת עוסקים בסיאנס, במאגיה שחורה, ובכישופים.
דרישה מרכזית נוספתלהתקבלות, היא, הצהרת אמונים ואהבה לשטן, זה נעשה תוך כדי קללת הא-ל.
בטכסי כת השטן עושים שימוש בבעלי חיים להקרבתם עבור השטן, תוך כדי התעללות בהם... נאנחים, נאנקים, וקוראים מילות שבח לשטן ולשאר שדים.
במדינות שונות נחקר האם אכן משתמשים בקבוצות אלה באדם כקרבן, והתשובההיתה חיובית. כמו כן בארץ זוכרים אנו את המקרים של: עמית מולכו ז"ל, בן ה-16 מרחובות, שנרצח מ-32 דקירות סכין ב-1995, ושל אסף שטיינרמן ז"ל,מכפר סבא, נרצח ב-1997...
מאפיין מרכזי נוסף בטכסי השטן הוא השימוש בדם. השטניסט בתפיסתו מאמין כי בדם טמון כח החיים, ולכן הם שותים אותו בטכסיהם, (דם זה נלקח מן הקרבן אותו הקריבו). כמו"כ כחלק ממבחן התקבלות לכת מורחים דם של חתול על גופה של אחת הנערות החברות בכת, ובועלים אותה לקול צלילי מוסיקת רוק כבד.

  עובדה מוכחת היא היותם של חברים בכת השטן עסוקים בהאזנה ממושכת למוסיקת רוק כבד. ישנם מומחים החוקרים את ההתנהגות בגיל ההתבגרות, הטוענים כי מוסיקת הרוק יש לה השפעה דומיננטית מאוד למעשיהם של בני העשרה, כך לדוגמה טוען ד"ר דוד גוטמן, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת קולומביה (ארה"ב): "מוסיקת הרוק היתה מעורבת לעיתים קרובות בדברים אלו (אלימות והתאבדות [5] בני העשרה). רבים מאיתנו בפסיכיאטריה צריכים לקחת זאת ברצינות יותר גדולה...."
וכך התבטא ד"ר ג'וזף נובלו, פסיכיאטר ומנהל פרוייקט של המרכז לגמילה מסמים בוושינגטון: "ישנה קבוצה קטנה ופגיעה של נערים צעירים שמועדים לשימוש בסמים, שנטייתו לזהות עצמו עם מוסיקת הרוק הכבד בסגנון השטניסטי".
Mega Death ,Black Sabbath, Twisted Sister...הן להקות של רוק כבד הנכנסות לקטגוריה של מוסיקת שטן הן הודות לתכנים החזותיים, והן ע"י התכנים שבשירים. מדובר על מוסיקה עם מסרים שקוראים למהפכה אלימה, לפשע ושימוש בכח...
רבים לא יודעים כי להקת Kiss הוא ראשי תיבות של Knights In Service of Satan (אבירים בשירות השטן).
"זאת מוסיקה רוחנית, שקוראת לכל כוחות הרשע. כשאנחנו מנגנים יש סביבנו הרבה שדים שמתקבצים..."(מנגן רוק כבד המכונה 'אשמדאי' ברעיון לעיתון 'כל העיר' 30/6/95.)
בישראל ישנם מספר להקות של רוק כבד, כגון: Arallu, Bartholomeus Night, Salem, Spawn of Evil... והלהקה הירושלמית "די שוארצע חיה".

סמלים בשימוש בכתות השטן :

  בין הסמלים הפופולאריים ביותר בקרב אנשי כתות השטן נמצאים:
- החותם של בַּפוֹמֵת, ציור של ראש תיש בתוך כוכב מחומש הפוך, שהוא הסמל הרשמי של "כנסיית השטן" - או כוכב מחומש פשוט.
- הצלב המהופך, המסמל את האנטי דת, את הגידוף. (בעצם הצלב המהופך הינו סמל נוצרי הנקרא 'צלב פטרוס' היות פטרוס נצלב הפוך)
- הסמל האלכימי* של גופרית (המופיע בעמ' 25 בתנ"ך השטני). בעבר ראתה הכנסיה בגופרית, אלמנט הקשור לשטן.
- המספר 666 המסמל לפי הברית החדשה [6] את מספרו של ה"חיה", דהיינו השטן.
- צלב קרס, המסמל כח עם עוצמה וסדר. אגב, בחו"ל נמצאו קשרים בין ארגונים ניאו-נאצים לבין כתות שטניסטיות! [7] 
- סמל האנרכיה, במקורו סמל של הפנקיסטים.
- הביגוד השחור אותו הם מקפידים ללבוש, חגורות עם ניטים, שרשראות ברזל...
- וכל מה שמזכיר את המוות...
כמו כן משתמשים אנשי כת השטן בכתיבה הפוכה, כלומר איות הפוך של המילה מסופה לתחילתה כמנהגו של לאונרדו דה וינצ'י כהגנה מהממסד.

(*האלכימיה, מבשרת הכימיה, שנולדה בימי הביניים, שילבה את העיסוק המדעי עם השקפה מיסטית על הטבע.)

סיכום :

  נערים שונים התחברו ל"כת השטן", לא כולם מרקע דומה, רובם באים משכבות מבוססות, ומהורים אקדמאים, אם כי מקצתם אכן הגיעו משכבות חלשות, אך בהחלט לא עברייניות. ובעיקר: לא מהשוליים. הם לומדים בבתי ספר 'טובים', בהכרח דוברי אנגלית רהוטה, שהרי כל חומר התעמולה בנושא השטן מגיע מארצות הברית (דרך האינטרנט).
עומרי פריש המשמש כעובד סוציאלי ברשות למלחמה בסמים אומר כי "פעילות בכת השטן היא סימפטום לבעיה ולא הבעיה עצמה"[1]. הצעירים הללו מחפשים משהו כמו נועזות, ולא יודעים להיכן להפנות את אפיקי מרצם.
מכיוון שבארץ לא מדובר בריאקציה לנצרות אלא בסוג של סטיה חברתית, ההשתייכות לכת השטן הינה במקרים רבים גם עניין של מחאה חברתית. הסיבות שיכולות להניע בני נוער להצטרף לפעילות הן הצורך בהשתייכות לקבוצה, חוסר תשומת לב מצד קרובים, שעמום וצורך בגירויים בעוצמות חזקות. ובכן, בתחקירים שנערכו, לא מעט נערים סיפרו על הורים שהחסירו מהם תשומת לב, והתייחסו אליהם בקרירות [8]; מה שיצר אצלם חסר רגשי אותו ביקשו למלא בדרך אלטרנטיבית.
לסיום נציין כי לא בהכרח שנער או נערה המתאימים למאפיינים הנ"ל הם חברי "כת השטן" שכן לעיתים זהו רק ביטוי למרד הנעורים ול"נון קונפורמיזם" אותם הם מנסים להפגין. אולם בכל מקרה הדבר דורש בדיקה ושימת לב ועין.

 


 

  1) מעריב י"א באדר תשנ"ח, 9.3.98, עמ' 15.
  2) ספר זה גם מוכר בשם "פטיש המכשפות" (THE WITCHES' HAMMER) .
  3) וודו (או וודון): -משמעות המילה, רוח- כת באפריקה המאמינה בכל מיני רוחות, הם מקריבים בעלי חיים כקרבנות, ואוכלים אותם לאחר מכן – כהני הדת גם שותים את הדם של הקרבן. "בובות קללה" היו בשימוש בניו אורלאן (ארה"ב) אצל מאמיני וודו אולם לא ידוע מה מקורם (רופאים עובדי אלילים אינדיאניים השתמשו בבובות כתרופות.ובשבט מֶנוֹמיני העניקו לבובות שמות כבני זוג, וקשרו אותם כשפניהם זה אל זה, להבטיח שיישארו נאמנים.בשבט פּוֹטַוַוטוֹמי השתמשו בהם כקמיעות אהבה ליצור משיכה בין שני אנשים).
  4) אליסטר קראולי יצר דת חדשה הנקראת "THELEMA" שמשתמשת מאלים רבים בתרבויות ודתות שונות כהתגלמות של כוחות רוחניים, אב-טיפוסיים וקוסמיים. בקרב מאמיניו מחשיבים אותו כנביא.
  5) העיסוק בפעילות בכת השטן אינו יכול להיות גורם בלעדי להתאבדות, אך הוא יכול להוות קרקע נוחה למחשבות אובדניות; הסמים שבהם משתמשים שם יכולים לגרום לחרדות ולדיכאון.
  6) חזון יוחנן: י"ג; 18.
  7) מעריב כ"ט בכסלו תשנ"ז, 10.12.96, עמ' 13.
  8) "הם ממורמרים, שונאים את ההורים. יש כאלה שמוכנים להרוג את אבא שלהם, ובעיקר לאנוס את האמא... הם זורקים לך את הכסף שלהם ולא שואלים מה קורה לך." העיד נער חבר ב"כת" ליו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ דליה איציק ב-ה' בתמוז תשנ"ה. (מעריב ו' בתמוז תשנ"ה, 4.7.95, עמ' 19).

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100