הפעל עצור
  • 1
  • 2
  • 3

"האהבה לריקוד הרסה לי את החיים אבל בסוף גם הצילה אותי"

5/02/2017
"האהבה לריקוד הרסה לי את החיים אבל בסוף גם הצילה אותי"

"לא יודעת מה הייתי עושה אם לא הריקוד", אומרת ל', צעירה בת 29 שנולדה וגדלה ביישוב מוכר במרכז הארץ והתמסרה לריקוד מגיל קטן. "במשך כל חיי המנטליות הערבית עניינה ומשכה אותי, וכך גם סגנון הריקוד שהתחברתי אליו היה הערבי".

ל' מספרת כי רקדה במסגרות רבות ובמקומות שונים וליוותה להקות שונות ואף התלוותה כרקדנית לזמר ערבי מוכר בשם שריף עבאד. "מבחינתי כל בני האדם שווים, ולכן גם כשהכרתי את מי שהיה חבר שלי ולמרות שהיה ערבי, זה לא הפריע לי. להפך, התרבות הערבית קסמה לי וכך החיבור בינינו היה מיידי ונעים בהתחלה".

לא בכדי מדגישה ל' שהמציאות היתה ורודה רק בהתחלה, לדבריה "לאחר זמן מסוים עברנו לגור יחד, כשבמקביל הוא התחיל לצרוך סמים קשים והאלימות שלו נגדי התגברה עם הזמן עד לרמה שכבר לא יכולתי לסבול, ועדיין, לא עזבתי אותו".


היא מספרת כי מספר פעמים הוא היה נכנס לכלא ושוחרר ממנו. בשלב מסוים הוא נפטר ול' הרגישה שזה הזמן להתחיל בחיים חדשים. ל' פנתה לעמותת 'יד לאחים' בכדי שיעזרו לה להתחיל בחייה החדשים, כשמקביל היא מספרת, הגיעה עזרה מכיוון נוסף. "הכרתי רקדנית שחזרה בתשובה, ודרכה התחלתי להתחבר לכל הנושא של היהדות ואף התחלתי בצעדים לחזרה בתשובה", היא מספרת.


כיום, ל' לומדת במדרשה בירושלים ולפני מספר חודשים אף התחילה להעביר שיעורי ריקוד לבנות במגזר הדתי לאומי. "אין ספק שאני חייבת את חיי לריקוד, זה הדבר אליו ברחתי במשך כל התקופה שהיה לי רע איתו", מספרת ל' ואומרת כי "הוא זה שכמעט הרס לי את החיים מאחר והוא הוביל אותי לזרועות החבר הערבי, אבל בסוף הוא היה זה שגם הציל אותי. מבחינתי, היום לימוד ריקוד לנשים דתיות זו סגירת המעגל הכי טובה שיכולה להיות".


"ל' הגיעה אלינו לאחר שהחליטה להתחיל חיים חדשים", מספרים בעמותת 'יד לאחים', "אנחנו מלווים אותה מאז ועד היום בצורה צמודה ומחזקים בדרכים שונות את הזהות היהודית שלה ואת האישיות העוצמתית שלה".

 

הדפסשלח לחבר

עוד כתבות על טמיעה והתבוללות

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד
יד לאחים – לא מוותרים על אף יהודי - טל: 03-6154100